איי. ג'י שירותים פיננסים בע"מ נ' כהן

פתח דבר

1. התובעת, איי. ג' שירותים פיננסיים בע"מ, היא חברה העוסקת בהמרת מטבע חוץ – Change כפי שנהוג לכנות עיסוק זה - ולה שלושה סניפים בעיר ירושלים. הנתבע, מר יובל כהן, הועסק על ידי התובעת בסניף החברה ברחוב בן יהודה שבמרכז העיר משך כתשעה חודשים. מקיץ 2014 ועד ערב חג הפסח בשנת 2015. אז נחשפו בעלי החברה לשיטה, שעל פרטיה נעמוד בהמשך הדברים, ושבאמצעותה התברר להם לגרסתם, כי הנתבע מעל בכספי החברה בהיקף של מאות אלפי דולרים, שערכם בשקלים קרוב למיליון וחצי ₪. בתביעה שלפנינו עותרת החברה להשבת הכספים שנגזלו ממנה, לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לה, בפן התדמיתי, כתוצאה למעשיו של הנתבע, וכן להשבת חלקה של הלוואה שנטל ממנה ולא החזיר.

הנתבע (להלן: יובל) מצדו עומד איתן על דעתו, ועקבי בגרסתו בבית הדין, מראשית בירור ההליך ועד סופו, כי "לא ביצע כל מעילה ולא גנב שקל מהתובעת" (ראו למשל: סעיף 13 לכתב ההגנה; עמ' 2, בשורה 10). כך לא רק שלא היה ולא נברא, אלא שלשיטת יובל מדובר בעלילה מופרכת שאין לה התכנות מעשית, כפי שעולה מראיות התובעת עצמה.

2. אמור מעתה, חזית המחלוקת שהעמידו הצדדים להכרעתנו חריפה, רחבה וחובקת. בגדרה יש להידרש ובראש לעצם המעשה הנטען. כלומר לשאלה האם יובל ביצע את המיוחס לו – גניבה מכספי מעסיקתו. ככל שנבוא לכדי מסקנה שהתשובה לכך היא בחיוב, יהיה עלינו לברר מה היקף הגניבה, ולבחון האם הוכחה טענת הנזק התמידתי שנגרם לתובעת (להלן: החברה) בעקבות הגניבה. אשר להלוואה נאמר מיד כי יובל מודה כי נטל אותה ממעסיקתו, מודה בגובהה ואף בחוב שנותר לתשלום. על כן כל שנותר לנו הוא ליתן לדברים תוקף של פסק דין.

נוכח אופייה של המחלוקת הבסיסית בין הצדדים התשתית העובדתית שנויה במחלוקת. ואם יש בין הצדדים הסכמות בהקשר זה הן לכל היותר שוליות. על כן נכריע בדברים, ככל הנדרש, בפרקים הרלבנטיים. לשם שלמות הדברים נוסיף עוד כי נגד יובל הוגש, בבית המשפט השלום בירושלים, כתב אישום המייחס לו, בין היתר, גניבה מהחברה בסכום שגובהו קרוב מאד לתביעה שלפנינו. ההליך עודנו מתברר (ת"פ (י-ם) 8793-03-18).

3. קודם ש'נצא לדרך' וכבר כאן מצאנו לייחד מילים קצרות לעניין ייצוגו של יובל, ולמעשה, להעדרו. ברשות בית הדין התפטר בא כוחו, עו"ד ארז אדיר רביב, מייצוגו לאחר הישיבה המקדמית. זאת נוכח טענות עורך הדין להיעדר שיתוף פעולה של יובל עמו ואי תשלום שכר טרחתו. אף על פי כן חזרנו והפצרנו ביובל לחזור וליטול לעצמו ייצוג משפטי מקצועי, משסברנו שבנסיבות העניין הוא דרוש לו מאד. כבר במהלך ההליכים המקדמיים הפננו את תשומת ליבו של יובל לכך שאם אין ידו משגת ליטול לעצמו ייצוג משפטי פרטי, בידו לפנות ללשכה לסיוע משפטי ולמגוון גורמים נוספים, שרשימה שלהם העמדנו לעיונו במזכירות בית הדין (ראו: החלטת ראשת המותב מיום 9.5.2017 (בסעיף 15)). על המלצתנו חזרנו בכתב ובעל-פה, 'תחת כל עץ רענן', בכל הזדמנות, לרבות בישיבות ההוכחות ובשלב הסיכומים. יובל מצדו חזר והודה לנו בנימוס, אולם נותר בעמדתו שהדבר אינו דרוש לו. על הטעמים לגישתו עמד בפתח סיכומיו בזו הלשון: "במהלך ניהול המשפט קבלתי החלטה לייצג את עצמי, משום שהאמנתי שתיק זה אינו נמצא במישור המשפטי וגורלו לא תלוי בידע משפטי מורכב, אלא עניינו אך ורק במישור העובדתי אותו אני מכיר בצורה הטובה ביותר עקב עבודתי אצל התובעת, ולכן אני זה שיכול להפריך את טיעוניה בקלות רבה מאחר ואני מכיר את התובעת ושיטותיה לפרטי פרטים..." (סעיף 2). כאמור, אין דעתנו כדעתו. ובכל אופן לבקיאותו של יובל בשיטות העבודה של החברה נשוב בהמשך הדברים. עוד נוסיף כי משנודע על תחילת ההליך הפלילי הבהרנו לתובע, אף אם לפנים משורת הדין ובשל נסיבותיו המיוחדות של ההליך, כי נהיה נכונים לשקול להמתין עם בירור ההליך שלפנינו עד למתן הכרעה בהליך הפלילי. אלא שגם לכך סירב התובע.

פרק א – טענת הגניבה

4. כאמור בפתח הדברים, הסוגיה הראשונה ששומה עלינו לברר נוגעת לעצם מעשה הגניבה הנטען - היה או לא היה. נפתח אפוא בתיאור גרסת החברה להשתלשלות הדברים סביב גילוי המעילה, ובכלל זה הפעולות שנקטה בעקבות הגילוי, והכוללות בחובן את הראיות המרכזיות לגרסתה – ההודיות המוקלטת וההודיה הכתובה של יובל במעשיו. בהמשך נתאר ראיות נוספות שהציגה החברה לחיזוק טענתה. נתאר את שיטת המעילה הנטענת על ידה, ונעמוד על המניע שעל פי החברה הוביל את יובל לגניבה. כמו גם את 'התנאים' שאפשרו אותה. או אז נסקור את טענותיו של יובל כנגד גרסת החברה. לאחר שנעמוד בקצרה על המתווה הנורמטיבי, נכריע בין גרסאות הצדדים.

5. גרסת ההחברה והשתלשלות הדברים: על פי ההחברה ביום 2.4.2015 נשלח יובל, כחלק ממטלותיו הרגילות, למשוך 800,000 ₪ מהבנק. בשעות אחר הצהריים, התקשרה פקידה מהבנק אל אחד ממנהלי ההחברה, מר גיא גוטמן (להלן: גיא), ומסרה שככל הנראה ומחמת טעות נמסרו ליובל 810,000 ₪. על כן ביקשה לבדוק האם התגלתה בקופת החברה יתרה לא מוסברת. גיא מצדו התקשר ליובל, שכבר סיים את עבודתו לאותו היום, ושאל אותו בעניין. על פי גיא יובל ענה לו שהוא "יודע במה מדובר ויסדר את זה מחר". אלא שתשובתו לא הניחה את דעתו של גיא. על כן פנה גיא בעצמו לבדוק את האיזון בקופות הסניף. או אז נתקל בפעולה מחשידה שנעשתה באותו היום. פעם נוספת התקשר גיא ליובל לברר את פשר העניין, וגם הפעם תשובתו עשתה על גיא רושם מוזר ולא משכנע. המשך הברור, שנמשך כל אותו הלילה, הוביל את גיא למסקנה שיובל ביצע באופן יומיומי עשרות פעולות פיקטיביות בקופות הסניף, בשיטה שעל פרטיה נעמוד בהמשך, ובמסגרתן גנב מהחברה סכומי כסף ניכרים המגיעים לכדי $355,134. מיד עורב בדבר שותפו של גיא, איצ'ה (ישראל) וולפוס, וגם דודו, מר יוסי בן יאיר, שהוא חוקר פרטי במקצועו.

כבר למחרת, בבוקר יום 3.4.2015, שהיה ערב ליל הסדר, ועם הגיעו של יובל לעבודה ניסה גיא לעמת אותו עם העובדות שהתבררו לו בליל אמש. בתגובה יובל 'הניח את המפתחות' ועזב את המקום. גיא לא אמר נואש ובלוויית דודו, וככל הנראה אנשים נוספים שזהותם לא התבררה עד תום, עקב אחרי יובל אל בית הוריו. שם הצליח גיא לדובב את יובל לדבר אתו על הגניבה באמתלה שהוא מבקש "לפתור את זה בלי לערב את המשטרה" (עמ' 6 לתמליל, בשורה 22). ואולי כך היה גם נוהג לו יכול היה יובל להשיב את הכספים שנעלמו או חלקם. על פי החברה באותה שיחה יובל הודה בגניבה, הביע חרטה על מעשיו ואף הסביר כיצד נקלע לאותה סיטואציה אומללה. גיא הקליט את השיחה (נספח ב' לתצהיר עדותו הראשית של גיא). ההקלטה ותמלילה הוגשו כחלק מראיות החברה לפנינו. נוסיף כי על פי גיא, לקראת סוף השיחה יובל מראה לו על גבי צג הטלפון הנייד שלו (של יובל), את סכום המעילה שלגביה ערך יובל מעקב וגיא חוזר על המספר - 355 - לצורך ההקלטה. לטענת גיא אותו מכשיר טלפון נייד 'נעלם' לאחר מספר ימים. השיחה מסתיימת בהצעתו של גיא ליובל לחשוב על "דרך יצירתית" כלשונו, להחזיר לו את הכסף, שאם לא כן ינקוט בפעולות נוספות. נוכח העובדה שמדובר בשעות בלבד לפני כניסת החג אומר גיא ליובל ש"בגלל שראיתי כמה אבא שלך השתגע כדי לעזור לך. לא מגיע להם (להוריו של יובל – רב"ה)..." (עמ' 10 לתמליל, בשורת 15-14), גיא מסכים להמתין עד אחרי החג.

כמעט בו זמנית פונה ההחברה לבית הדין בבקשה לצו עיכוב יציאה מהארץ של יובל. לבקשתה נעתרה ראשת המותב בכפוף לתנאים שקבעה בהחלטה מיום 3.4.2015.

6. מיד לאחר החג, ביום 5.4.2015, יוצר גיא קשר טלפוני עם יובל כדי לברר אם נמצא פתרון לבעיה, וגם הפעם מקליט את השיחה ביניהם. ההקלטה והתמלול שלה גם הם חלק מראיות החברה לפנינו (נספח ג' לתצהיר עדותו הראשית של גיא), ואל תוכנה נחזור בהמשך. בערבו של אותו יום שולח יובל לגיא הודעת וווטסאפ שזו לשונה:

"גיא, כמו שאמרתי, מחר אחי יניב יגיע אליך וידבר איתך. אני מקווה שתגיעו להבנות מוסכמות. מעבר לזה, אתה לא צריך לנסות לסחוט ממני מידע. אני לא מתכוון להכחיש או להסתיר כל מה שעשיתי – אני מתכוון להודות ולגלות הכל. אני לא אברח מאשמה או אחריות. אני אפרט הכל ואענה לכל דרישה ובקשה. אני מצטער ומתחרט על מה שעשיתי ואני לא מתכוון להקשות ולהכשיל. ממני יהיה שיתוף פעולה מלא עם כל הגורמים הרלוונטיים". (נספח ד' לתצהיר עדותו הראשית של גיא).

ביום 7.4.2015 מתקיימת פגישה בין גיא ודודו יוסי לבין יניב, אחיו של יובל, ונתן אביו. בפגישה משוחחים הצדדים ארוכות בדבר גובה הסכום שנגנב על ידי יובל מהחברה והאופן בו ניתן להשיב אותו. המפגש אינו מוליד פתרון מוסכם כלשהו. על כן הצדדים נפרדים לדרכם (תמליל השיחה צורף כנספח ה' לתצהיר עדותו הראשית של גיא).

7. צילומים: בסניפי ההחברה מותקנות מצלמות אבטחה. החומר המצולם נשמר למשך חודש ימים בלבד (עמ' 13, בשורות 2-1). החברה הצליחה לשחזר את צילומי הסניף שבו עבד יובל מיום 13.3.2015 ועד לסיום תקופת עבודתו אצלה, סביב התפוצצות הפרשה, והגישה אותם לתיק בית הדין במלואם. נוסף על כך ועל מנת 'להנגיש' את שעות הצילום הרבות, ערכה החברה את החומר לכדי כ – 37 'סרטונים' המתעדים לשיטתה את פעולות הגניבה של יובל. בחקירתו הנגדית עומת יובל עם הנראה במספר 'סרטונים' מן הימים 13.3.2015, 26.3.2015 ו – 2.4.2015. בסרטון האחרון נראה יובל, בין היתר, מכניס לכיס שטרות כסף שהוציא ממגרת המזומנים בסניף.

8. שיטת הגניבה: על פי החברה בתוכנת המחשב להמרת מטבע חוץ שבה היא עושה שימוש בסניפיה מתנהלות מספר "קופות". השתיים המרכזיות והרלבנטיות לענייננו הן אלה:

[א] קופה 65 – קופת העבודה הראשית בה מתנהלות הפעולות השוטפות של העסק. כלומר פעולות המרת מטבע החוץ מול הלקוחות השונים. לדוגמא, אם מגיעה לקוחה לסניף ומבקשת לבצע פעולת המרה, רכישה או מכירה של מטבע חוץ, פעולה זו תירשם ותתועד בקופה 65. נוסיף ונבהיר כי חלק מהתיעוד בקופה כולל הדפסה של קבלה, שיוצאת באופן אוטומטי בתום כל פעולת קופה, ושבדרך כלל נמסרת ללקוח/ה. זאת ועוד ברור הוא שלקופה ממוחשבת זו נלווית 'קופה פיזית'. כלומר, מגירה/כספת בה נשמרים מטבעות זרים ושקלים. בדיקת 'האיזון' בקופה זו נעשה בדרך של השוואה בין סך הפעולות המתועדות בדוח מחשב הקופה לכסף המצוי בפועל במגרה/בכספת הסניף.

[ב] קופה 4000 – קופה ממוחשבת בה נרשמות פעולות 'חד צדדיות' של לקוחות קבועים. כלומר פעולות בהן צד אחד בלבד, הלקוח/ה או החברה, מעבירים כסף. החוב שנוצר כתוצאה ל'חד צדדיות' זו יירשם בקופה 4000. על מנת להמחיש את הדברים נביא דוגמא שנעשה בה שימוש חוזר, בעיקר על ידי יובל, מהלך בירור ההליך. בא כוח החברה יצא לטיול בחו"ל ורכש לצורך כך מהחברה 1,200 יורו. מאחר שהוא לקוח קבוע מאפשרת לו החברה לשלם את התמורה השקלית בעד רכישת היורו במועד עתידי, כלומר לאחר שובו לארץ. או אז יוכל גם להחזיר לחברה את חלק הסכום שלא עשה בו שימוש, ככל שאכן יהיה כזה ואם יחפוץ בכך, ובהתאם תושלם העסקה. בינתיים נעשית בחברה פעולה כפולה: בקופה 65, קופת העבודה, נרשמת ומתועדת יציאה של 1,200 יורו, לרבות הדפסתה של קבלה (המטבע הזר כמובן גם יוצא פיזית מהמגרה/הכספת ונמסר ללקוח). החוב נרשם בקופה 4000, וכך נשמר 'האיזון' בין הרישום הממוחשב לכסף המצוי פיזית בסניף.