אוזן נ' עירית לוד

בפני בקשה מטעם התובע לצירוף שני מסמכים לתיק ביה"ד ולמתן צו לגילוי ולעיון במסמכים.

תמצית טענות התובע:

1.התובע ציין, כי הגיעו לידיו שני מסמכים כיומיים לפני הדיון שהתקיים ביום 9.10.16. בנסיבות אלו עתר התובע לצרפם לתיק ביה"ד.

2.בנוסף, התובע עתר למתן צו לגילוי ולעיון בתיקה האישי של מנהלת מחלקת הרווחה בנתבעת (להלן – מנהלת מחלקת הרווחה). לטענת התובע המחלוקת בתיק נסובה סביב התעמרות ממנה הוא סובל ע"י מנהלת מחלקת הרווחה וסירובה ליתן לו להיכנס אל מחלקת הרווחה כמו גם התנהלות הנתבעת המעניקה למנהלת מחלקת הרווחה מעטפת חסינות תוך פגיעה בתובע ובעובדים נוספים.

3.לגרסת התובע הגיעו לידיו עשרות מכתבים של עובדי מחלקת הרווחה ועובדים נוספים בהם עובדים סוציאליים הפונים לנתבעת בעניינה של מנהלת מחלקת הרווחה. לגרסת התובע, התיק האישי של מנהלת מחלקת הרווחה רלוונטי וחשיפתו תאפשר ניהול דיון יעיל.

4.לגרסת התובע, באת כוחו מקבלת פניות נרחבות מעובדי הנתבעת ובהם הם מציינים, כי בתיקה האישי של מנהלת מחלקת הרווחה מצויים עשרות מכתבי תלונה כנגדה. בנסיבות אלו על ביה"ד לבחון לעומק את ההתנהלות באמצעות חשיפת התיק האישי.

5.התובע הוסיף, כי הוא אף הוכר כנפגע עבודה כתוצאה מההתעמרות אותה חווה לטענתו. חשיפת התיק האישי תעזור לביה"ד להתרשם מי היא מנהלת מחלקת הרווחה ומדוע הנתבעת נותנת לה רוח גבית.

6.לדבריו, אין מדובר בצדדים שלישיים שיכולים להיפגע כתוצאה מחשיפת המסמכים.

תמצית טענות הנתבעת:

7.בכל הנוגע לתיק האישי של מנהלת מחלקת הרווחה הרי שאין חולק, כי תכניו של התיק חוסים תחת הגנת הפרטיות ואין הנתבעת רשאית למסור אותו לתובע. יש לדחות את טענת התובע, שעל הנתבעת לחשוף את תיקה האישי של מנהלת מחלקת הרווחה כפי שחשפה מסמכים מתיקו האישי, שכן הצגת מסמכים מתיקו האישי של התובע לא נעשתה בפני גורם חיצוני אלא בפני התובע עצמו אשר ממילא היה מודע לתוכנם. לא כן הדבר כאשר מדובר בחשיפה של תיק אישי של עובדת כאמור, שאינה צד להליך המשפטי.