טלי תורגמן נ' רייצ'ל קלינק בע"מ

לפנינו תביעה שהגישה התובעת כנגד הנתבעת לתשלום פיצויים בגין פיטורים שלא כדין עקב הריון, וזאת לטענתה בניגוד לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 (להלן: "חוק עבודת נשים") וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 (להלן: "חוק שוויון הזדמנויות"). התובעת עותרת לסעדים שונים בשל פיטוריה- פיצוי בגין אובדן שכר עבודה בתקופה המוגנת לפי הוראות חוק עבודת נשים; פיצוי עונשי ללא הוכחת נזק לפי הוראות חוק שוויון הזדמנויות; פיצוי בגין אובדן דמי לידה.

העובדות לענייננו:

הנתבעת הנה חברה פרטית הרשומה בישראל, אשר מפעילה מרכז לטיפולים קוסמטיים, טיפולי יופי ועוד כיו"ב.

בחודש ינואר 2016 הגישה התובעת את מועמדותה למשרה של פקידת קבלה בנתבעת.

אין חולק כי התובעת התקבלה לעבודה בנתבעת על ידי גב' רוז שירה ארוש, ששימשה בזמנים הרלוונטיים לתביעה כמנהלת התפעול בנתבעת (להלן: "רוז"). עוד אין חולק כי סוכם כי בחודש הראשון לעבודתה, שהוגדר כחודש התלמדות, תשתכר התובעת שכר של 25 ₪ לשעה, ובתום תקופה זו שכר הבסיס יעלה לסך של 30 ₪ לשעה (סע' 4 לכתב התביעה; סע' 1 לכתב ההגנה).

ביום 28.1.16 (יום חמישי בשבוע) החלה התובעת את עבודתה בנתבעת.

ביום השני לעבודתה (31.1.16) נפגשה התובעת לראשונה עם גב' רייצל בן עזרא- המנהלת והבעלים של הנתבעת (להלן: "רייצ'ל").

התובעת טוענת כי בשיחה זו, שהתקיימה לטענתה גם בנוכחות רוז, הודיעה להן על הריונה (טענה שמוכחשת על ידי הנתבעת).

אין חולק כי לאחר 2 ימי עבודה בפועל, פיטרה הנתבעת את התובעת.

הנתבעת טוענת כי זאת נעשה בשיחת טלפון בסוף היום השני לעבודתה של התובעת (סע' 12 לסיכומי הנתבעת), ואילו התובעת טוענת כי התייצבה כרגיל ליום השלישי בעבודתה (3.2.16) ורוז הודיעה לה כבר בתחילת היום כי היא ורייצ'ל הגיעו להחלטה שלוח הזמנים של התובעת לא מתאים ולכן היא מפוטרת.