סע"ש 50899-11-14

לפני בית הדין בקשת הנתבעים למחיקת נתבעים 2 ו-3, ותגובת התובע המתנגד לה.

בתמצית, נטען בבקשה כי הנתבעים 2 ו-3 הינם אורגנים של הנתבעת 1 (להלן: "החברה") ומעורבותם בקשר לאופן ההעסקה של התובע נעשו מתוקף תפקידם כאורגנים בחברה בלבד ותו לא.

בכך אין לסברת הנתבעים כדי לחייב את הבעלים באופן אישי כל עוד לא התקיימו התנאים הנדרשים לכך במסגרת העילות להרמת מסך בהתאם לפסיקה. על כן גורסים הנתבעים כי יש להורות על דחיית או מחיקת התביעה כנגד הנתבעים 2 ו-3, בשל העדר עילה והיעדר יריבות בין התובע לנתבעים 2 ו-3 כפי שהצהירו האחרונים בתצהירם.

בעיקרי הדברים, עולה מטענות התובע כי הוא סבור למעשה שהתקיימו יחסי עובד ומעביד בינו לבין הנתבעים ובכללם נתבעים 2 ו-3 ולפיו, ככלל התביעה מבוססת על מעשים ומחדלים אישיים של האחרונים. ועל כן יש להותירם כנתבעים בהליך.

עוד סבור התובע כי אומנם עקרון האישיות הנפרדת מעוגן בחקיקה ובפסיקה, אולם בפסיקה גם הורחבו הנסיבות בגינן ניתן להרים מסך מקום בו המעסיק פעל בחוסר תום לב כלפי עובדיו (לרבות אי תשלום שכר וזכויות קוגנטיות באופן שיש בו להונות או לקפח את העובד).

לאחר שעיינתי ושקלתי את טענות הצדדים, מצאתי כי אין להעתר לבקשה. זאת מהנימוקים להלן.