סע"ש 50535-06-12

רקע כללי

1. התובעת הועסקה כעורכת דין במשרד עורכי דין שבבעלות הנתבע, החל מיום 6.7.2008 ועד ליום 4.7.2011 (להלן - המשרד).

2. האחראי הישיר על תובעת היה עו"ד ו' (להלן: ו' ), שהיה בתקופה הרלוונטית לתביעה שותף במשרד.

3. שכרה של התובעת עמד בתחילת העסקתה על 6,000 ₪ ובסיום יחסי העבודה על 9,300 ₪.

4. תביעתה של התובעת הייתה לתשלום פיצויי פיטורים, תמורה בגין עבודה בשעות נוספות, פיצוי לפי החוק למניעת הטרדה מינית ופיצויים נוספים מסוגים שונים בגין תקופת העסקתה ובגין פיטורים שלא כדין. כמו כן הוגשה תביעה שכנגד לתשלום פיצוי בגין הפרת הסכם העבודה. הפרה שהתבטאה, על פי הנטען, בהתנהלות רשלנית של התובעת, שהסבה נזק לנתבע ופגעה במוניטין של המשרד.

    

   הכרעה

   5.אקדים ואציין כי לאחר שבחנתי את מכלול הראיות, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את התביעה של התובעת בחלקה וכי יש לדחות את התביעה שכנגד במלואה וזאת, מן הטעמים שיפורטו להלן:

    

   תביעתה של התובעת לתשלום גמול בעבור עבודה בשעות נוספות :

   6.התובעת טענה כי היא הועסקה שעות נוספות, כפי שאף עולה מהרישומים שהתבססו על שעון הנוכחות שהותקן במשרד בחדש 10/10; אולם חרף זאת, לא קיבלה כל תמורה עבור עבודה בשעות אלה. בנוסף היא טענה כי רישום השעות בתלושי השכר אינו תואם את רישומי השעות בדוחות הנוכחות ובגין כך תבעה פיצוי נפרד, לא ממוני, על פי חוק הגנת השכר התשי"ח – 1958 (להלן – חוק הגנת השכר).

    

   7.הנתבע טען כי יש לדחות תביעה זו וזאת, מאחר והתובעת לא נדרשה לעבוד שעות נוספות ולא קיבלה אישור לכך; מאחר והתובעת "השלימה" שעות בימים מסוימים, לאור איחוריה בימים אחרים; מאחר וחוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א – 1951 (להלן – חוק שעות עבודה) אינו חל על התובעת, נוכח החריגים החלים על העסקתה, על פי סעיפים 30(א)(5) ו-30(א)(6) הימנו (משרת אמון והיעדר יכולת פיקוח על עבודתה); מאחר ואין בדווח המתבסס על שעון הנוכחות ללמד על שעות העבודה של התובעת. זאת משום שמדובר בדווח שנערך למטרת מעקב פנימי בלבד ומאחר והתובעת עסקה בענייניה הפרטיים במהלך העבודה, ללא אישור.