סע"ש 50098-01-14 מלכה צדיק נ' מכללת תילתן ואח'

1.לפניי בקשת התובע לגילוי ועיון ספציפי במסמכים הבאים:

א.הסכם העברת הבעלות על הנתבעת 2 משנת 2013.

ב.רשימות הקורסים שבהם לימדה התובעת אצל הנתבעות מאז שנת 2009.

ג.רישומים ורשומות בנוגע לרשימות התלמידים שנכחו בקורסים.

לטענת התובעת, כל המסמכים המבוקשים הינם חיוניים ורלוונטיים לבירור המחלוקות שבין הצדדים ובלתי סביר לחלוטין שמסמכים אלו אינם מצויים ברשותן של הנתבעות. אי גילוי המסמכים הנ"ל מהווה מעשה הסתרה שלא כדין, המחבל בבירור המחלוקות העובדתיות והמשפטיות הנתונות בין הצדדים ובהכרעה שלמה בהן.

2.הנתבעת מתנגדת לבקשה.

לטענתה, דין הבקשה להידחות מאחר ולא נערכה פנייה מוקדמת של התובע לנתבעת טרם הגשת הבקשה, הנתבעות גילוי את המסמכים שברשותן במסגרת תצהיר גילוי מסמכים כללי, הבקשה לגילוי המסמכים היא בקשה לקונית שאינה מבהירה את הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים לבירור המחלוקות בתיק, המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים. לגופם של המסמכים המבוקשים נטען כי הסכם העברת הבעלות על הנתבעת 2 אינו רלוונטי ואינו מעניינה של התובעת. בנוסף, חשיפת המסמך יפגע באינטרסים מוגנים ובפרטיות של הנתבעות ושל צדדים שלישיים. לגבי רשימות הקורסים ורשימות התלמידים נטען כי שכל המסמכים שאותרו גולו לתובעת במסגרת תצהיר גילוי המסמכים והועברו לעיונה.

דיון והכרעה

3.תקנה 46(א) לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת כי:

"בית-הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעלי דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

4.הליך גילוי המסמכים נועד להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי כמו גם לייעול הדיון ולחיסכון בהוצאות על-ידי ניהול המשפט "בקלפים פתוחים".

בהתחשב בתכלית זו, נקודת המוצא הינה גילוי רחב ככל אפשר של המידע הרלבנטי לשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, תוך עריכת איזון בין עיקרון הגילוי לבין אינטרסים נגדיים המצדיקים מניעת הגילוי או צמצומו, כגון: פגיעה בפרטיות, פגיעה בצדדים שלישיים, קיומו של חיסיון, הכבדה על הצד שכנגד וכדומה.