סע"ש 48785-07-14 קודין נ' עיריית עפולה ואח'

1.בפני מונחת בקשת הנתבעים בתיק זה (להלן: "הנתבעים") ל"חיוב התובע במתן הבהרות". בתמצית, הנתבעים טוענים כי כתב התביעה המתוקן הינו מסורבל ולא מובן, וכי קיים ערבוב בין הסעדים לבין העילות. עוד טוענים הנתבעים, כי כתב התביעה המתוקן מפנה לבקשות הקודמות מטעם התובע, וכפי שהוגשו בתיק זה, "מה שגורם לסרבול בלתי נתפס שלא לעניין", כהגדרת הנתבעים (סעיף 1 לבקשה, וראו גם סעיף 7 לבקשה).

2.הבקשה הועברה לתגובת התובע, שביקש לדחותה. התובע טען כי הנתבעת (ולא ברור לאיזה מבין הנתבעות הוא מכוון) השעתה אותו מעבודתו ללא שימוע בדין, ולאחר מכן ערכה לו שימוע חלקי, שהופסק באמצע. עוד טוען התובע כי הנתבעת לא העבירה לו מסמכים רלוונטיים ובנוסף הרעה את תנאי העסקתו, שמלכתחילה היו שלא כדין. התובע מוסיף, כי בהיעדר מסמכים, וכדי לחסוך צילומים מיותרים, הוגשה התביעה בדרך שבה היא הוגשה.

3.הכרעת בית הדין בבקשה -

א.לגבי "הפניה לכתבי בית הדין קודמים" – לא מצאתי לנכון לקבל את טענת הנתבעים בהקשר זה. התובע יכול להפנות לכתבי בית דין קודמים שהוגשו בתיק, ואין פסול בשיטת טיעון זו. הנתבעים לא הראו באף דרך שהיא כי הפניה לכתבי טענות קודמים, שאין חולק כי הם נגישים לכל – ובוודאי לנתבעות, פוגעת בהן בצורה כלשהי. וראו בהקשר זה, בין היתר, סעיף 6 לבקשה מטעם הנתבעות, שם הן מודות כי כתב ההגנה המתוקן מטעמן למעשה כבר מוכן.

ב."ערבוב בין עילות וסעדים" – טענת הנתבעות בהקשר זה אינה ברורה לי. מחד טוענות הנתבעות, בעמ' 2 סעיף ד' לבקשה מטעמן, כי ישנם סעדים כספיים שאינם מכומתים, ובאותה נשימה, הן מוסיפות וטוענות בסעיף ה' לאחר מכן, כי נתבע סכום מסוים. לגופו של עניין, וביחס לנטען בעמ' 2 סעיף ד' לבקשה – כך או כך, אין חולק כי לא ייפסק פיצוי כספי בפסק דין, במקום בו לא נתבע סעד כספי.

ביחס לעמ' 2 סעיף ה' לבקשה – עיון בכתב התביעה המתוקן מבהיר כי הסכום הנכון, הנתבע על ידי התובע, הינו 92,400 ₪, וכי הסכום המצוין לאחר מכן, בסך של 192,400 ₪, הינו בגדר טעות קולמוס. מכל מקום, ככל שהתובע יעמוד על הסכום הגבוה יותר, ברי כי עליו לשלם הפרשי אגרה, כמתחייב מהוראות הדין.

ביחס לנטען בעמ' 2 סעיף ו' לבקשה – כפי שהנתבעות מציינות בעצמן, הן רשאיות להתייחס לטענת התובע בסעיף 18 לכתב התביעה המתוקן ולהכחיש אותה, בין אם המדובר בהפרשי שכר בגין אחזקת רכב, ובין אם המדובר בהפרשי שכר בגין פיצול שעות עבודה. כך הוא הנכון ביחס לנטען בעמ' 2 סעיף ז' לבקשה.

ביחס לנטען בעמ' 2 סעיף ח' לבקשה – עיון בסעיף 22 לכתב התתביעה המתוקן מבהיר, כי הסכום הנתבע בסך של 20,000 ₪, הינו סכום מאוּחד, הנתבע הן לגבי הסעד של "פיצוי מיוחד" והן לגבי הסעד של הלנת שכר. לא ברור מדוע הנתבעות טוענות כי לא ניתן לקבץ טענות אלה יחדיו, וגם כאן – טענת הנתבעות דינה להידחות.

ביחס לנטען בעמ' 2 סעיף ט' לבקשה –גם כאן, טענת הנתבעות אינה ברורה. הנתבעות טוענות כי לא ברור האם טענת התובע בסעיף 23 לכתב התביעה המתוקן הינה בגדר צו עשה, צו הצהרתי או שמא צו מניעה. עיון בסעיף 23 לכתב התביעה המתוקן מעלה כי טענת התובע הינה שהוא נדרש לכתוב מדי יום מה הוא עשה ולהגיש דו"ח יומי על מעשיו. עוד טוען התובע, כי בית הדין מתבקש להורות לנתבעות להפסיק דרישה זו, המהווה התעללות בתובע. המדובר בפירוט מספק לשלב הנוכחי, ובטיעון שעימו נדרשות הנתבעות להתמודד.