סע"ש 48754-04-15

1.בפניי בקשת הנתבעת לחייב את התובע, תושב הרשות הפלשתינאית, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה, אם וככל שתידחה התביעה נגדה.

תמצית טענות הצדדים

2.לטענת הנתבעת מדובר בתביעה מופרכת, קנטרנית וטורדנית שאין מאחוריה דבר. התביעה הוגשה אך ורק מתוך רצון של התובע להתעשר שלא כדין על חשבונה של הנתבעת לנוכח מצבו הבריאותי והכלכלי הדחוק. הנתבעת מציינת, כי ברשותה הקלטות המוכיחות מעבר לכל ספק, כי תביעת התובע הינה עורבא פרח ונועדה לכסות את הוצאותיו הרפואיות ולשמש כמשקל נגד לחובו של התובע כלפי הנתבעת. תביעה זו הוגשה יחד עם תביעה שהגיש אחיו של התובע ומטרתן לגרום לנתבעת להתפשר לעניין חובו של התובע כלפיה. במסגרת הבקשה ציטטה הנתבעת קטעים נבחרים מהקלטות שביצעה וטענה, כי בהקלטות האמורות יש כדי להוכיח את מופרכות תביעתו של התובע. לטענת הנתבעת, לתובע אין כל נכס בישראל ומשכך יקשה עליה באופן משמעותי לגבות את הוצאותיה ככל ותביעתו של התובע תידחה.

3.לטענת התובע מטרתה של הבקשה הינה לחסום את דרכו בניהול תביעתו ולסבך את ניהול ההליך. זכותו להביא את עניינו בפני ביה"ד הינה זכות יסוד ואין להגבילה. לטענת התובע עליו להביא את תביעתו בפני פורום ישראלי כדי שטרונייתו תתברר ואין הוא יכול להגיש את התביעה בפני פורום פלסטיני כנגד גורם ישראלי. מדובר בתביעה שהגיש התובע בגין הפרת זכויותיו ודי בעיון בכתב התביעה על מנת לראות, כי אכן זכויות אלו הופרו באופן שיטתי. לעניין הטענה בדבר קושי בגביית ההוצאות טען התובע, כי לאחר שהושלמה בניית גדר ההפרדה מסביב לירושלים חלה תפנית חשובה ביכולת לאכוף חיובים כספיים על תושבי הרשות הפלשתינית.

4.במסגרת תשובה מטעם הנתבעת היא שבה על טענותיה כאמור בבקשה וציינה, כי בתגובתו של התובע הוא סרק את ההלכה הנהוגה בבית הדין, ברם לא התייחס לגופן של הטענות החמורות שנטענו כנגדו, בחזקת שתיקה כהודאה.

המסגרת הנורמטיבית