סע"ש 48499-01-1422 ינואר 2015

1.ביום 30/11/14 התקיים דיון בתיק, ממנו נעדר התובע.

2.בהחלטה שניתנה במעמד הדיון, נתבקש התובע להמציא אישור מחלה, שכן בא כוחו הסביר שהיעדרות התובע הינה בגין מחלה.

3.התובע לא המציא אישור מחלה כפי שנדרש לעשות, לפיכך עתרה הנתבעת להורות על מחיקת התביעה, על רקע אי מילוי אחר הוראת בית הדין.

4.בתגובה לבקשה, הודיע ב"כ התובע כי התובע חלה במועד הדיון וכי אין להורות על סילוק התביעה, שכן הדבר יהווה פגיעה חמורה בזכויותיו.

5.נוכח האמור בתגובת התובע, נתבקש הוא פעם נוספת להגיש אישור מחלה, התומך בסיבה להעדרותו מהדיון, אולם עד כה טרם הגיש כל אישור.

6.תקנה 49 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1991 מקנה לבית הדין את הסמכות למחוק כתב תביעה על רקע היעדרותו של התובע מדיון אליו הוזמן כדין.

7.בית הדין הארצי קבע כי לפי הוראת התקנה, מסור לבית הדין שיקול הדעת אם לדחות את הדיון, למחוק את התביעה או לדחותה, כאשר "ההנחה העומדת ביסוד האפשרויות השונות היא העדר אפשרות לקיים את הדיון, ותכליתו של ההסדר שנקבע בה - מתן מענה למצב דברים בו לא ניתן לקיים את הדיון מחמת אי הופעה של צד לדיון" (ר' ע"ע (ארצי) 249/07 דימיטרי קנטרוביץ - א.ד תחנות שרותי כ"א בע"מ, ניתן ביום 9/12/07).

8.מהתנהלותו של התובע וחוסר התייחסותו להחלטות בית הדין, הן בנוגע להתייצבותו לדיון והן בנוגע להמצאת אישור מחלה, נראה כי קיים קושי של ממש בבירור ההליך, ונראה כי התנהלות זו מהווה זלזול בהליך השיפוטי.

9.אם לא די באמור, הרי שעדות נוספת לאי מלוי אחר הוראות בית הדין, קשורה לאי הגשת תצהיר עדות ראשית מטעמו של התובע, אותו נדרש להגיש לאחר 30 יום ממועד הדיון אליו לא התייצב.