סע"ש 47890-05-13

לפנינו תביעת התובע לתשלום זכויות שונות הנובעות מתקופת עבודתו וסיומה.

רקע נדרש

1. הנתבע הוא בעל משק חקלאי במושב משואה. בזמנים הרלבנטיים גידל במשק ענבים, תמרים וירקות שונים.

2. התובע סיפק עבור הנתבע עבודות מסוימות (באשר למעמדו של התובע חלוקים הצדדים).

3. לתיק הוגשה תעודת עובד ציבור הכוללת רשימת היתרי העסקה שהוצאו עבור התובע ע"י הנתבעת- האמור בה מוסכם על הצדדים.

4. התובע מתגורר בכפר טמון (נפת ג'נין).

5. בפתח דיון ההוכחות הסכימו הצדדים כי העדויות בתיק זה ישמשו גם כעדויות לצרכי ההליך בתיק 5505-05-13 שענינו תביעת אחיו של התובע, פרחאן עלי בני עודה (להלן: פרחאן, ההליך האחר) נגד הנתבע. נוכח האמור שמשו תצהירי העדים בשני התיקים לצרכי כל אחד מהם והם אף נחקרו ביחס לתצהיריהם שבשני ההליכים בצוותא חדא.

    

   עיקר המחלוקות שבין הצדדים

6. הצדדים אינם חולקים על קיומה של התקשרות ביניהם, אלא שהם חלוקים בנקודות הבאות:

   מהי תקופת עבודתו של התובע, מה היה מעמדו (ראיס/מנהל עבודה/ פועל פשוט) ומכח זאת, האם התקיימו בין הצדדים יחסי עובד ומעביד, מה היו שעות העבודה וכמה שולם בגינן ובקשר לכך האם זכאי התובע להשלמת שכרו לשיעור שכר מינימום- בהקשר זה טוען הנתבע טענות בדבר הדין הרלבנטי החל על הצדדים- לטענתו, היות והתובע עבד בשטחים שמחוץ לגדר הישוב, יחד עם עובדים פלשתינאים בלבד, הרי שמכח צווי האלוף מחד, ומכח הלכת גבעת זאב מאידך- לא חלות עליו הוראות חוק שכר מינימום, לכל הפחות עד שנת 2008. כנגזרת משאלות אלה חלוקים הצדדים גם בשאלת זכאותו של התובע לדמי הבראה, חופשה שנתית, דמי נסיעות, דמי חגים ופיצוי בגין אי הפרשה לפנסיה. עוד חלוקים הצדדים בשאלת נסיבות סיום היחסים ביניהם ובשל כך בשאלה האם זכאי לפיצויי פיטורין ודמי הודעה מוקדמת.

   לא למותר לציין כי הנתבע טען טענות התיישנות .