סע"ש 43729-11-13

אבנר חנסב הועסק בחברת יהודה פלדות (להלן: החברה) במשך כשלוש שנים. החברה, שהפעילה מפעל למחזור ברזל, העסיקה את חנסב כמסווג. במסגרת תפקידו היה אמור להעריך מהי כמות הפסולת הנלווית לגרוטאות שסופקו לחברה, ובהתאם לקביעותיו שולמה לספקים תמורה מתאימה בגין ברזל. השאלה המרכזית העומדת להכרעתנו היא האם אבנר חנסב (להלן: חנסב) הפר את הסכם העסקתו, והיטה סיווגים תמורת כספים ששילמו לו ספקי הברזל. בתחילה חנסב הודה כי קיבל לידיו כספים שלא כדין. לאחר מכן הוא חזר בו. בעקבות כך, החברה פיטרה אותו.

2.החברה הגישה תביעה במסגרתה עתרה לסעד הצהרתי לפיו חנסב אינו זכאי לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת. כמו כן עתרה לפיצוי בגין הפרת חוזה העבודה נוכח הנזק שנגרם לה ובשים לב לכספים שקיבל במסגרת הטיית הסיווגים.

חנסב הגיש תביעה שכנגד ובה עתר לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת. כמו כן עתר לפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, פיצוי בגין עגמת נפש ולפיצוי מכוח חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: חוק איסור לשון הרע).

רקע עובדתי

3.החברה עוסקת בתחום המתכות ומפעילה מספר מפעלים, ביניהם מפעל למחזור גרוטאות מתכת בעיר אשדוד (להלן: המפעל). החברה העסיקה את חנסב כמסווג מיום 1.10.10 ועד לפיטוריו ביום 16.9.13. במסגרת תפקידו אמון היה על קבלת גרוטאות המתכת במפעל ועל הערכת כמות הפסולת הנלווית למתכת.

4.תהליך המחזור במפעל מתחיל עם הגעת משאית ובתוכה גרוטאות ברזל מעורבבות עם פסולת שמרביתה היא חול. בכניסה למפעל מתבצעת שקילה של המשאית על מטענה. פרטי המשאית, הספק, הנהג, והמשקל נרשמים בתעודה שנמסרת לנהג. בהמשך נכנסת המשאית לעמדות הפריקה בליווי מסווג, ואו אז פורקת את הגרוטאות יחד עם הפסולת. יצויין כי במפעל היו מספר עמדות פריקה 5-4 עמדות (עדות צחי הרבג'יו- מנהל משמרת בחברה- עמוד 59 לפרוטוקול שורות 2-3 ). לאחר שהמשאית פרקה את הגרוטאות מתבצע הליך ניקוי - ניעור הגרוטאות באמצעות מנוף, על מנת להשיל פסולת וחול.

בנקודה זו, תפקידו של המסווג להעריך מהי כמות הפסולת שפרקה המשאית זאת, על מנת לחשב את התמורה המגיעה לספק עבור המתכת. המסווג רושם את כמות הפסולת בתעודת סיווג, שהיא הטופס שנמסר לנהג בכניסה, ומחזיר אותה לנהג. לאחר הניעור מועבר הברזל הנקי באמצעות מנוף קבוע, למכונת "ליימבך" המקצצת את הברזל. לאחר מכן עובר הברזל הליך של ריתוך והשמשה מחודשת.

בצאת המשאית מהמפעל היא נשקלת שוב. כך, החברה משלמת לספק הברזל בגין כמות הברזל שסיפק (ההפרש בין משקל המשאית בכניסה למפעל ובין המשקל ביציאה ממנו) בניכוי כמות הפסולת אותה העריך המסווג. ככל שמשקל הפסולת כפי שהעריך המסווג קטן יותר, כך משקל הגרוטאות גדול יותר והתמורה שתשולם לספק הגרוטאות תהא גבוהה(נספחים 3- 4 לתצהיר מר שמחה וינדרבאום, סמנכ"ל כספים בנתבעת (להלן: וינדרבאום) הכוללים תמונות הממחישות את תהליך המחזור ותרשים של המפעל וכן ראו את האמור בסעיף 5 לתצהירו של מר שלום תורג'מן קצין הביטחון של החברה (להלן – תורג'מן) וחקירתו הנגדית בעמוד 11 שורות 15-24).

את הפסולת שהצטברה במפעל מפנה החברה באמצעות חברה חיצונית (אשר סויסה הובלות עפר בע"מ) לעיתים מידי יום ביומו ולעיתים כל כמה ימים (דוחות הובלה וחשבוניות תשלום מתאימות- נספח 7 לתצהיר וינדרבאום).

5.במהלך שנת 2013 ערכה החברה חקירה סמויה בכל הנוגע להליכי העבודה במפעל, זאת נוכח חשד שהתעורר אצלה כי פסולת רבה מסווגת כברזל ובגינה משולמת תמורה מוגדלת לספקים (סעיף 6 לתצהיר אלי שטיין מנכ"ל הנתבעת (להלן: שטיין)). לטענת החברה, אותה תקופה היה פער של ממש בין כמות הפסולת שפונתה בפועל מחצריה (דוחות הובלה הכוללים משקל הפסולת שפונתה -נספח 7 לתצהיר וינדרבאום) לבין כמות הפסולת המוערכת על ידי המסווגים (פורטה בנספח 6 לתצהיר וינדרבאום).

במסגרת החקירה הוצבו מצלמות אבטחה חדשות ונעשה מעקב מדוקדק אחרי הפעילות המתבצעת בחצר המפעל, על ידי תורג'מן.

כמו כן, לצורך חקירת המעורבים גוייס אחד מספקי הברזל שעבד עם החברה. אותו ספק העניק טובות הנאה לעובדי הנתבעת, תמורת הטיית סיווג הפסולת, וזה צילם את העובדים המעורבים, לרבות התובע. הספק, העיד בהליך שלפנינו מבלי שנחשפה זהותו בפני חנסב וזאת על מנת למנוע פגיעה אפשרית בו (להלן: העד).

6.ביום 28.8.13 התקיימה שיחה בין חנסב לבין תורג'מן, קצין הביטחון במפעל, באותה שיחה נכח גם מר יורם פריג' המשמש כחוקר פרטי (להלן: פריג').