אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אזולאי נ' הנדלניסט יעוץ- ניהול ושיווק נדל"ן בע"מ

אזולאי נ' הנדלניסט יעוץ- ניהול ושיווק נדל"ן בע"מ

תאריך פרסום : 26/06/2018 | גרסת הדפסה
סע"ש
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
42978-12-14
04/06/2018
בפני השופטת:
שרה שדיאור

- נגד -
תובעים:
לילך אזולאי
עו"ד אשר אביטן ועו"ד יונתן וסרטיל
נתבעת:
הנדלניסט יעוץ- ניהול ושיווק נדל"ן בע"מ
עו"ד חנן כהן
פסק דין

 

לפני בית הדין תביעת התובעת, אשר עבדה כמלצרית במסעדת הנתבעת, לשכר עבודה, פיצויי פיטורים, פיצוי בגין העדר שימוע, דמי אבטלה, דמי הודעה מוקדמת, דמי חופשה, דמי הבראה, דמי חגים, תשלום שעות נוספות, הפרשי פנסיה, פיצויים בגין ס' 24 לחוק הגנת השכר ופיצוי לפי חוק הודעה על תנאי עבודה והלנת שכר.

עוד טענה התובעת כי ביחס לתשר אותו קיבלה זכאית להפרשי שכר.

הנתבעת טענה כי שולמו לתובעת שכר וזכויות כדין. הנתבעת טענה כי לתובעת לא מגיעים הפרשי שכר , וכי קיבלה מעבר לשכר המינימום על פי רישומי התשר . עוד טענה הנתבעת כי התובעת נטשה את מקום העבודה.

לעניין היחס בין הנתבעת לפרש קיצ'ן ראה רעא 1760/15 ‏ ‏ הנדלניסט ייעוץ ניהול ושיווק נדל"ן בע"מ נ' פרש קיצ'ן (2012) בע"מ(פורסם בנבו)

העובדות

  1. התובעת עבדה בנתבעת מיום 16.10.13 ועד יום 09.09.14.

  2. התובעת עבדה כמלצרית.

  3. לתובעת לא ניתנה הודעה בכתב על תנאי עבודה.

  4. התובעת קיבלה תשלום מתוך קופת הטיפים.

  5. לתובעת הונפקו תלושי שכר.

  6. לא נערך לתובעת שימוע.

     

    המחלוקת

    1. מה היה היקף משרתה והיקף עבודתה של התובעת. האם נמסרו דוחות נוכחות. האם נרשמה נוכחות והיכן והאם היה הרישום  בהישג יד התובעת.

    2. מה היה אופן תשלום שכרה וגובה שכרה ביחס לטיפים ולהפרשי שכר מינימום. האם שולם לתובעת השכר כדין והאם השתקף כדין בתלושים, האם עבר בקופה ונרשם בספרים כדין, כתוצאה האם מגיעים לתובעת הפרשי שכר, והאם מגיע לה פיצוי בגין אי תקינות תלושים לפי תיקון 24 לחוק הגנת השכר.

    3. האם זכאית התובעת לדמי חופשה, לעניין זה האם נהלה הנתבעת רישום כראוי והאם דרך הופעת החופשה בתלושים תקינה אם לאו. לעניין זה מהו סכום הפרשי דמי החופשה לו זכאית והאם מגיע לה פיצוי בגין אי תקינות התלושים לפי תיקון 24 לחוק הגנת השכר.

    4. האם זכאית התובעת לדמי הבראה. בין היתר בהינתן ביחס לתקופת עבודתה וחלקיותה.

    5. האם זכאית התובעת לדמי חגים ובאיזה שיעור.

    6. האם ביצעה התובעת שעות נוספות וכתוצאה האם זכאית לתשלום בגינם. האם ניהלה הנתבעת רישום תקין של שעות ומה משמעות הדבר.

    7. האם הופרשו לתובעת הפרשות לפנסיה כדין אם לאו, והאם מגיע לה הפרש.

    8. מה היו נסיבות סיום עבודתה, האם פוטרה או התפטרה, האם זכאית התובעת לפיצוי בגין העדר שימוע ובאיזה שיעור, האם זכאית התובעת לפיצויי פיטורים ולהודעה מוקדמת .

    9. האם חלה חובה על הנתבעת לשלם בגין דמי אבטלה.

    10. האם זכאית התובעת לפיצוי בגין העדר הודעה לעובד.

    11. האם זכאית התובעת לפיצוי על פי תיקון 24 ביחס לאיזה רכיבים ובאיזה שיעור. האם התלושים תקינים ומשקפים את המציאות או שמא אין זה כך.

    12. האם זכאית התובעת להלנה בגין שכר, פיצויים, או פנסיה.

       

      הכרעת הדין

       

      מה היה היקף משרתה והיקף עבודתה של התובעת. האם נמסרו דוחות נוכחות. האם נרשמה נוכחות והיכן והאם הייתה בהישג יד התובעת.

      1. גרסת הנתבעת לעניין ניהול נוכחות  באה לביטוי בעדות מר אריאל כהן: "ש. אתה יודע לומר היקף שעות משמרת של התובעת.

        ת. משתנה, מיום ליום, בגלל שהמשמרות זה לפי שעות הגעה, אם זה בוקר מתחילים בשמונה אחת עשרה וכדומה בצהריים מגיעים בארבע ויש הגעה בארבע חמש שש ושבע. זה תלוי מתי היא הגיעה. יכול להיות שהיקף עבודתה, ארבע חמש ויכול להיות שש, יכול להיות יותר מזה. מס' משמרות בין שלוש לארבע לא יותר מזה." (ע' 11 שורות 14-18)(דגש ש.ש.). ובהמשך כך: "ש. אם כל הדברים דוח נוכחות ספר טיפים שעות דיווח למס', וגם קופה, הכל סותר אחד את השני, יכול להיות שהתובעת עבדה בין 4,5 משמרות בשבוע בהיקף של 9 שעות. ת. זה משתנה, אתה יכול לראות בספר הטיפים כמה שעות היא עבדה." (ע' 20 שורות 10-12)(דגש ש.ש.).

        עד זה לא ציין כי יש רישום מעסיק פרט ל"ספר הטיפים" . בעדותו תומך בהיקף המשרה לה טוענת התובעת.

        "ספר הטיפים" הינו קובץ דפים שנרשמו ע"י המלצרים,לא רצוף, לא תמיד עם תאריך, לא תמיד על הטופס ובכל פעם נרשם ע"י משהו אחר לפי הבנתו.רק לצורך נוחות יקרא להלן ספר הטיפים.

      2. לטענת התובעת היא מעולם לא קיבלה דו"ח שעות המשקף את שעות עבודתה (סעיף 11 לתצהיר התובעת). סעיף זה בתצהירה לא נסתר.

      3. התובעת מעידה: "ש. איך הייתה מתבצעת החלוקה. עשיתם רישום מכפלה. חישוב. ת. היה סכום כולל בסוף כל יום, למשל אלף שקל לארבעה מלצרים חשבנו את השעות מול הכסף וכמה שכל אחד עבד." ו- "ש. המלצרים נהלו את ספר הטיפים. ת. נכון וחלקו ביניהם את הטיפים..." (ע' 8 שורות 8-9)(דגש ש.ש.) , כלומר רישום שעות נוכחות התבצע רק על ידי המלצרים עצמם, בספר הטיפים , באותו יום שנרשם היה בהישג ידה של התובעת גם חלוקת הכספים ביניהם נעשתה ע"י המלצרים עצמם. אולם לא הוכח כי הדפים היו בהישג ידה גם לאחר יום הרישום. התובעת לא נשאלה על כך.

      4. השעות הרשומות בספר הטיפים  והשעות בדוחות הנוכחות אינם תואמים את סיכום השעות הרשומות בתלושי השכר. כך, לדוגמה: על פי דוח נוכחות של חודש 02.2014 התובעת עבדה 8.26 שעות בלבד, כאשר עבדה 104 שעות על פי תלוש שכרה לאותו חודש (ע' 19 שורות 20-30).

      5. בהודעה של הנתבעת מיום 10/6/15 צירפה רישומי שעות ב"ספר הטיפים". מהם עולה כי היו ללילך, משמרות של 9 , 10 ואף 11 שעות והיו גם משמרות של פחות, 8 ו- 6 שעות.

      6. מה שעולה בבירור הוא כי הרישום של המעסיק "מבולגן" אינו עקבי ואינו שיטתי ולא כך צריך להיראות ניהול יומן נוכחות של עובדים ע"י מעסיק. נזכיר כי חובת הרישום חלה על המעסיק וניהול פנקס טיפים ע"י המלצרים , ללא תאריכים, ובאי סדר ניכר לא עונה על דרישה זו של רישום נוכחות.

      7. לעניין היקף העסקתה התובעת טוענת כך: "ש. בסעיף 19 לתצהירך את אומרת שעבדת 4,5 משמרות בשבוע, 9 שעות. ת. בממוצע כן." (ע' 7 שורות 7-8). ובהמשך: "ש. בצילומים יש חשבון כמה טיפ מגיע לכל מלצר. את אומרת שעבדת כל ארבע חמש משמרות כל משמרת תשע שעות. ת. נכון. זה היה היקף העבודה שלי, בתנאים של מסעדה לפעמים עובדים פחות." (ע' 7 שורות 21-23) ובהמשך: "ש. את מסכימה שלא בכל משמרת עבדת את אותן שעות, זה היה משתנה. ת. בהתאם לצרכי מסעדה, אתה לא יכול לדעת מתי אחרון הסועדים יצא, משתנה מסופי שבוע, בוקר, ערב..." (ע' 8 שורות 2-3).

      8. ממכלול העדות בעניין זה עולה כי הנתבעת חדלה ולא ניהלה רישום כדין של השעות. העובדה שהמלצרים רשמו אינה עומדת לזכות המעסיק שחובת הרישום עליו.

      9. התובעת עמדה על גרסתה לפיה בממוצע היקף עבודתה היה 4-5 משמרות בנות 9 שעות בשבוע, אף היא אישרה כי צרכי המערכת היו משתנים. עד הנתבעת תמך בגרסתה, גם מחמת שלא ידע במדוייק ולכן לא סתר עדותה וגם כי נקב באותו סדר היקף.

      10. היקף משרתה עמד על (9שעות * 4.5 משמרות בממוצע לשבוע )*4.5 שבועות בחודש = 182.25 ש' בחודש. היקף 97.98%. נוכח ההיקף ,ולצורך הנוחות יחושבו החישובים לפי משרה מלאה.

         

         

        מה היה אופן תשלום שכרה וגובה שכרה ביחס לטיפים ולהפרשי שכר מינימום. האם שולם לתובעת השכר כדין והאם השתקף כדין בתלושים, האם עבר בקופה ונרשם בספרים כדין, כתוצאה האם מגיעים לתובעת הפרשי שכר, והאם מגיע לה פיצוי בגין אי תקינות תלושים לפי תיקון 24 לחוק הגנת השכר.

      11. סעיף 2(א) לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 קובע כי "עובד שמלאו לו 18 שנים... המועסק במשרה מלאה, כנהוג במקום עבודתו, זכאי לקבל ממעסיקו שכר עבודה שלא יפחת משכר המינימום...".

      12. רישום בספרי הטיפים לא אחיד ואף חסרים תאריכים ו/או חתימות העובדים ולא ניתן לקבל מהם תמונה ברורה וחד משמעית כמה שולם לתובעת בפועל וכמה נותר להשלים.

      13. נציג הנתבעת מעיד: "ש. שעות והימים בתלושי השכר נכונים. ת. כן. ש. יש רישום הטיפים. ת. יש ספר טיפים, הטיפים לא עברו דרך קופת העסק." (ע' 14 שורות 12-15). התובעת מחזקת את גרסתו: "ש. ספרי מה היו תנאי העסקתך במסעדה. ת. היינו רושמים את השעות בספר טיפים כל אחד כמה עבד, היינו אוספים את הטיפים מהלקוחות וחלקנו את הטיפים שקבלנו מהלקוחות במזומן." (ע' 9 שורות 15-17).(דגש ש.ש.)

      14. אין חולק על כך שתשר לא עבר בקופת העסק, וששולם במזומן באותו יום עבודה. אין בעובדה זו כדי לגרוע מזכויות התובעת מבחינה כספית.

      15. האופן שבו קיבלה את חלקה היחסי בתשר, על בסיס יומי שיקף את היקף עבודתה באותו יום ובכך לא נפל פגם אף לגרסתה: "ש. הטיפים שנתנו הלקוחות לא היית שמה אותם בכיס מיד. ת. נכון. הייתה כוס טיפים ובסוף המשמרת היינו מחלקים את הכסף בין כל המלצרים. זה היה נרשם בספר הטיפים, שעות העבודה של כל מלצר וסכום הטיפים נרשמו." (ע' 6 שורות 5-7). )

      16. אך האם התקיימו התנאים המאפשרים לראות בסכומים אלו חלק משכרה של התובעת, לאור הלכת מלכה.

      17. הפסיקה דנה בסוגית  התשר ומעמדו ביחס  לשכר עבודה בין כתשר שעבר בקופת המעסיק ובין אם לאו (ראה לדוגמה: סע"ש 16028-11-14 חן רוזנברג נ' רק בשר ראשון לציון, פורסם בנבו, ס"ע 3212/10 ליאור יובל ואח' נ' המזרקה ניהול בתי אוכל בע"מ, פורסם בנבו).

      18. יפים לעניינינו דברי כבוד הנשיא (דאז) אדלר בע"ע 300113/98 ד.ג.מ.ב אילת מסעדות בע"מ נ' ענבל מלכה (פורסם בנבו): "אקדים ואומר את מסקנתי הכללית והיא, כי מחד – התשר המשולם ישירות למלצרית אינו נחשב כחלק משכרה, ומאידך – ככל שהתשר שולם למלצרית באמצעות פנקסי המעסיקה ובתנאים שיפורטו, ייחשב הוא לשכר." ובהמשך: "משבאנו עד הלום סבורים אנו, כי האיזון הראוי בין השיקולים שמנינו לעיל מוביל למסקנה הברורה שלפיה תשר שנמסר ישירות למלצר מבלי שהוא עובר דרך קופת המעסיקה, אינו יכול לבוא בגדר "שכר עבודה". מדובר בתשלום שניתן על-ידי לקוח ולא על-ידי מעסיק; מדובר בשיטה שעל-פיה לא ניתן לפקח על תשלום שכר מינימום והמשחררת את המעסיקה מאחריותה לתשלום שכר מינימום; מדובר בשיטה המזמינה ניצול של המלצרים ולעתים היעדר תום-לב של המעסיקים; מדובר בשיטה המזמינה אי-תשלום דמי ביטוח לאומי ופוגעת בגביית מס; מדובר בשיטה המטעה את הלקוחות הסוברים לתומם, כי ייעודו של הכסף שהותירו למלצר הוא תשר ולא סיוע למסעדה בתשלום שכרו... לעומת זאת, ככל שהתשר עובר דרך קופת המעסיקה הוא ייחשב כשכר לצורך חוק שכר מינימום. נוסיף, כי הדבר נכון גם כאשר התשר עובד דרך קופת המעסיקה באמצעות "קופת טיפים", כל עוד הסכומים נרשמים בספרי המעסיקה. המלצר יודע מהו הסכום שהתקבל כתשר ואם הוא זכאי להשלמת הסכום כדי שכר המינימום. בדרך זו המעסיקה פועלת בשקיפות מלאה בכל הנוגע לתשלום השכר, רישום התשרים ורישום הכנסות העסק. על-פי שיטה זו שני הצדדים יודעים ובטוחים כי שכרו של המלצר לא ייפול משכר המינימום והם אף רשאים להסכים ביניהם כי אם סך התשרים עולים על שכר המינימום יוותר הסכום העודף בחזקת המלצר". (דגש ש.ש.).

      19. כבוד השופט שמואל צור בע"ע 300113/98 ד.ג.מ.ב אילת מסעדות בע"מ נ' ענבל מלכה (פורסם בנבו) מרחיב ומונה סייגים ותנאים, שבהתמלאם ניתן לראות בתשר "שכר עבודה", ובהם קיומו של הסכם הקובע שניתן להביא בחשבון השכר גם תשלומי תשר, ובו הסדר מפורט ומסודר בדבר דרכי הטיפול בהכנסות מדמי תשר; שהשכר משני המקורות לא ייפול משכר המינימום הקבוע בחוק; שזכויותיו הסוציאליות של העובד מבוססות על ההכנסה משני המקורות; ושהובטחו תשלומי המס בעדם. 

      20. נבדוק אם תנאים אלו התקיימו בעובדות לפנינו או אף מקצתן. נקדים את המאוחר ונציין שלא התקיימו בעובדות שהוכחו בפנינו איזה מהתנאים הללו.

      21. ההלכה אשר נקבעה לאחרונה בעב"ל 44405-10-15 עומרי קיס נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו) אף היא מאמצת ומרחיבה את הלכת מלכה, אך אינה חלה על מקרה דנן.

      22. כאן המקום לציין את החובה שנקבעה גם בפסיקה לרישום התשר על ידי המעסיק בתלוש השכר, ברישום נפרד בצורה מסודרת ובאופן גלוי ובדיווח לרשויות (דנג"צ 5967/10 המוסד לביטוח לאומי – אסתר כהן (פורסם בנבו)).

      23. הנתבעת רשמה לטענתה ברישום נפרד תשר המופיע בתלושי השכר תחת כותרת 'מקדמה טיפים ע"ח'. זאת במשבצת ניכויי רשות.

      24. נציג הנתבעת מעיד: " ש. יש רישום הטיפים. ת. יש ספר טיפים, הטיפים לא עברו דרך קופת העסק." (ע' 14 שורות 12-15). אולם מר דניאל משה, עד התובעת מציין "ש. הרישום בספר הטיפים של השעות היה נכון. ת. זה נורא תלוי בבן אדם, הרישום מתבצע בינינו על ידי אחראי משמרת או מלצר נורא תלוי באותו בן אדם אם עשה את הרישום נכון או לא." (ע' 10 שורות 12-14).

      25. מעדויות אלה עולה כי רישום התבצע לא ע"י המעסיק אלא על ידי עובדים , והיה תלוי במי שרשם. לא היה נוהל מסודר בניגוד לעדות עד הנתבעת. המלצרים דאגו  לחלוקה שוויונית בסיום המשמרת ולא המעסיק. הרישום היה תלוי ומשתנה מעת לעת. רואים זאת היטב ברישומים עצמם כיצד זה אכן משתנה מיום ליום, האופן שבו נרשם, הסדר או בעיקר אי הסדר וכד'.

      26. אין חולק על כך שתשר לא עבר בקופת העסק.

      27. לעניין ההסכם מעיד נציג הנתבעת כך: "ש. התובעת חתומה על נוהל טיפים. ת. אם היא חתמה על הטופס היא ראתה את זה. ש. אתה חתום על נוהל טיפים. ת. אני חתום אתה על הנספח כמוה. על הסכם העבודה בו מצורף נוהל הטיפים." (ע' 13 שורות 18-21). אלא שתובעת מצהירה: "לא הועברו לי כלל הודעה על תנאי עבודתי ו/או חוזה עבודה. "

      28. הנוהל , דף מודפס בלי תאריך, בלי לוגו של הנתבעת, וכמובן בלי חתימת התובעת שנטענה בעלמא הוגש ע"י הנתבעת ביום 27/12/15 וזו לשונו :

        תמונה 3

      29. אפילו ב"נוהל" עצמו לא כתוב מי ינהל את הרישום, על מי האחריות, לא מצויין אם יש טופס מיוחד, שחייבים לרשום תאריך ועוד- תנאים בסיסיים כדי שניתן יהיה לכנות את הנייר שצורף אכן "נוהל". משכך מה שטען עד הנתבעת לגבי מסמך זה, הוכח כי לאו נוהל הוא. למותר לציין שלא הוכחה כל חתימה של התובעת עליו. גם עד הנתבעת אינו חתום עליו.

      30. ביום 27/12/2015 צורף הודעה מטעם הנתבעת גם הסכם עבודה (להלן: הסכם העבודה) ועליו כביכול חתימה של התובעת . התובעת עמדה על כך כי "מדובר בזיוף ומעולם לא חתמתי על הסכם ו/או הודעה כאמור." (סעיפים 2 ו-3 לתצהיר). טענה זו מעולם לא הופרכה על ידי הנתבעת ולא הובאו הוכחות לאימות חתימת התובעת לא הוכח בפני מי חתמה ומי מסר לה את ההסכם.

      31. הסכם העבודה עצמו אינו עומד בדרישות החוק בדבר תנאי הודעה לעובד. התאריך בו מאוחר לתחילת עבודתה, בארבעה חודשים! הנתבעת לא נתנה לכך הסבר:

        תמונה 4

         

      32. כמו כן אין מילוי של שיעור השכר. כתוב שכר המינימום, אין סכום למרות שברווח כתוב" שקלים חדשים". שכר שעה "טיפים". סעיף 6 חל על עובד חודשי כפי שמודגש. אולם בסעיף 5 מסומן שכר שעה כך שאין כל התייחסות לשכר המינימום לעובד שעתי.

      33. הסכם העבודה אינו מאפשר לרדת לסוף דעתה של הנתבעת בדבר תנאי ההעסקה של התובעת. ולו בשל כך אין לו כל משקל.

      34. בנוסף, רישום בספרי הטיפים ונוכחות לא אחיד ואף חסרים תאריכים על גבי הרישום המוצג ו/או חתימות העובדים .לא ניתן לקבל מהרישום  תמונה ברורה וחד משמעית. לעיתים אף לא ניתן לשייכם לתאריך כל שהוא. גם רישום השמות, והמחיקות לידם או עליהם מקשה על ייחוס השעות לעובד.

      35. כך, לדוגמא, בחודשים 04.2014 ו-05.2014 בחלק מימי עבודה נרשמה נוכחות אך לא נרשמה כלל הכנסת התובעת מתשר או, לחליפין, לא נרשמו שעות עבודתה. בחלקם אין כלל תאריכים.

      36. יתרה מזו, באופן תמוה, הוצגו לבית הדין שני דפי נוכחות שונים לתאריך 06.05.2014, כאשר על גבי אחד מהם לא נרשמה נוכחות העובדים באותה משמרת כלל, פרט לשמותיהם, ועל גבי השני- תאריך ושם התובעת ושעות עבודתה נרשמו בטוש שונה (באופן בולט ) מהשאר הדף. האותנטיות שלהם מוטלת בספק.

      37. לדוגמא סך ההכנסה מתשר שניתן היה לשייך לפי הדפים שכן ניתן היה לשייכם לתאריך לחודשים אלו :

        תאריך

        סך שעות

        הכנסה

         

        תאריך

        סך שעות

        הכנסה

        01.05

        5

        190.00

         

        1.04

        5

        150

        02.05

        5.25

        149.50

         

        8.04

        6.5

        221

        06.05

             

        14.04

        8.5

        301.5

        13/05

        7

        210.00

         

        15.04

        4

        120

        16.05

        6.25

        170.00

         

        16.04

        5

        170

        18.05

        4

           

        20.04

        3

        105

        20.05

        5

        115.00

         

        22.04

        1

        33

        23.05

        1

        29.00

         

        23.04

        6

        204

        27.05

        7

           

        29.04

        1

        40

        29.05

        6.75

        199.00

           

        סה"כ

        1393.5

         

        סה"כ

        1062.50

               

         

      38. בתלושי השכר לחודשים אלו מופיע בשורה הכביכול רלוונטית בניכויי רשות "מקדמה טיפים ע"ח " . באפריל 2014 מופיע סכום 2,153  לעומת 1,393.5  .דהיינו נוכה יותר ממה שהנתבעת הוכיחה שהתובעת הרוויחה מטיפים לחודש זה על פי ספר הטיפים עליו מסתמכת הנתבעת .

      39. בחודש מאי 2014 נוכה סך- 1,868  לעומת 1,062.5 העולה מספר הטיפים .שוב נוכה סכום הגבוה מהסכום שניתן לזיהוי בספר הטיפים.

      40. הנתבעת טענה כי התובעת הרוויחה "בהיקף שנע בין 40-60 לשעת עבודה." (סע' 26 לסיכומי הנתבעת.)

      41. בדיקה חשבונית של הסכומים שנמצאים בספר הטיפים שהביאה הנתבעת , מראה כי התובעת השתכרה בין 23 לשעה מטיפים , בממוצע כ35 ולעיתים 40 . לדוגמא ב20.5 השתכרה 23 דהיינו פחות משכר המינימום לשעה. על כן דווקא מדפי הנתבעת בדבר הטיפים  נסתרת טענת הנתבעת. בעניין זה בדיקה חשבונאית תואמת היטב את עדות דניאל משה ולפיה:" הרוב היה מעל המינימום מלבד ימים שהיה מתחת למינימום, יצא בערך 35 לשעה"(ע' 10 ש' 16). אכן כך. נסתרה גרסת הנתבעת בעדותו. מכל מקום לא נעשה רישום או חישוב נכון ועקבי מטעם הנתבעת.

      42. דניאל משה כותב בתצהירו "קיבלתי טיפים מן הלקוחות . טיפים אלה לא הועברו דרך קופת הנתבעת . הנתבעת לא העבירה לי שכר ואף לא השלמה לשכר מינימום כאשר הטיפים היו פחות משכר זה. "(ס' 5 לתצהיר). מההפרש בין מה שנתקבל מטיפים לתובעת לבין מה שנוכה משכרה עולה כי לא רק שלא הושלם לה, אלא שזקפו לה וניכו ממנה הכנסה מטיפים יותר ממה שקיבלה בפועל או שניתן היה ליחס לה. על כן לא ניתן להסתמך על רישומי הנתבעת .

      43. עוד, יש לדחות את טענת הנתבעת כי הוכח שבוצעה השלמה. לא הוכח כי בוצעה השלמה, ולא הוכחו הסכומים הנכונים ע"י הנתבעת .למעשה הנתבעת לא הוכיחה ולא הציגה סכומים בכלל. 

      44. הנתבעת תלתה יהבה על פסק דין סע"ש 35267-04-14 חמזה ג'ית נ' סטייקית צדקיהו (פורסם בנבו), אולם יש לאבחן מהותית פס"ד זה בו נקבע עובדתית " סה"כ השעות לא עבר את סך השעות למשרה מלאה ומשכורתו של התובע היה קבועה (לכל הפחות) בסך 4,000 ₪ מידי חודש, לעתים וכאשר ניצל ימי חופשה כבחודש 03/2009 לא נפגעה משכורתו הקבועה. על כן הטענה והתביעה לשעות נוספות במשמרות כפולות ,אותן לא הוכיח כלל ,נדחית. המענה לשאלה שבכותרת היא כי התובע קיבל לכל הפחות שכר מינימום. התלושים שיקפו שכר זה של 4000 ₪ והיו זמינים לו בזמן אמת . הוכח כי קיבל תמורה גבוהה יותר מסך זה במזומן בגין עבודתו . היה רישום של טיפים בספר שלא הוצג לנו. ניתן להסתמך על התלושים שכן כפי שנראה מטה, רישומם נאות, ואף התובע הסתמך עליהם לעניין מועד תחילת עבודתו. תיקון 24 לא חל על חלק מתקופת עבודתו."(דגש ש.ש.). על כן אין ללמוד או להקיש מפסק דין זה לענייננו.

      45. כך גם ניתן לאבחן את סע"ש 51636-12-13 שרה חדד נ. אילנות סנטר 2008 בע"מ (פורסם בנבו) ,עליו הסתמכה הנתבעת ,שם נקבע עובדתית כי " נחה דעתנו כי השכר אותו קיבלה התובעת במזומן בסוף כל משמרת עונה על הגדרת "שכר עבודה" אשר עבר דרך "קופת המעסיק" וזאת מאחר והתנהל רישום מדויק בזמן אמת של הסכומים שהתקבלו, ואשר אפשר שקיפות מלאה לתובעת ולנתבעת בכל הנוגע לשכר ולתשר. התובעת אף לא הכחישה כי משעלה שכרה על שכר המינימום, נותר הפרש זה בידה."(דגש ש.ש.).העובדות שם שונות בתכלית.

      46. לאור כל האמור לעיל , לא מתקיים הנדרש בפסיקה על מנת שהטיפים שקיבלה התובעת יהוו שכר. הנתבעת ניצלה את ה"באלגן" ברישום לרעת התובעת. אין הלימה בין הרישום בפנקס למופיע בתלוש , לא היה חוזה מוסכם מראש על ניהול הטיפים (לכך ייחדנו פרק נפרד), הרישום חלקי , לא מובנה ולא משקף . נסתרה חזקת התקינות של התלושים.

      47. הנתבעת אף לא הביאה גרסה חשבונאית אחרת המפחיתה תשלומים שהוכח ששולמו. אין זה מתפקידו של בית הדין לעשות את החישוב של אחד הצדדים.

      48.  על כן בנסיבות העובדתיות הספציפיות שהוכחו בפנינו ,אין לראות בתשר חלק משכרה של התובעת והיא זכאית להפרשי שכר בהתאם לתביעה בסך 41,200 .

      49. מעל לצורך יאמר כי בית הדין ניסה להפיק מידע מדפי הטיפים, על מנת לחשב, אך הם אינם מסודרים , לא שיטתיים, לא נהירים ולא ניתן להפיק מהם מידע אמיתי.

      50. לאור כל האמור לעיל אין לראות בתשר חלק משכרה של התובעת והיא זכאית להפרשי שכר בסך 41,200 .

         

        האם זכאית התובעת לפדיון ימי  חופשה, לעניין זה האם נהלה הנתבעת רישום כראוי והאם דרך הופעת החופשה בתלושים תקינה אם לאו, ומהו סכום הפרשי דמי החופשה לו זכאית.

         

      51. סעיף (א)10 לחוק חופשה שנתית, התשי"א- 1951 קובע: "המעביד חייב לשלם לעובד בעד ימי החופשה דמי חופשה בסכום השווה לשכרו הרגיל."

      52. מתן יום החופש בחודש תומך בהיותה עובדת במשרה מלאה כפי שקבענו לעיל, אף לגרסת הנתבעת. התובעת זכאית לתשלום המתבסס על היקף עבודה מלא כאמור לעיל.

      53. רכיב חופשה מופיע מדי חודש בחודשו בתלוש  ובחלק היעדרויות מתבצע רישומו כך: חופש יתרה קודמת 0 ניצול 1 יתרה 0.כל חודש מ- 10/13 עד 6/14. רק מיולי 2014 מופיע יתרה קודמת 0 ניצול 0 יתרה 1, באוג' יתרה 1 ניצול 0 יתרה 2. ובספ' חופש 2 ניצול 0 יתרה 3. על פניו עד יולי לא נרשם החופש כדין.

      54. אולם ניצול יום 1 מדי חודש ,חודשים עוקבים , מצביע על  רישום  לא ראוי שאינו משקף אמת, שכן  בתלוש בכל חודש , בחלק העליון של תשלומים, יש חופש כמות בטור אחד ותעריף בטור שני, גם לו היה מדובר בטעות סופר , אין הגיון ברישום. יום 1 חופשה ערכו 94.25 בנובמבר ואילו 1.25 יום חופשה ערכו 49.75 באוקטובר, ובדצמבר יום אחד שווה 64.25 . הרישום הוא באנדרלמוסיה שאינה מתיישבת אפילו אם " התבלבלו" הטורים. בטור למעלה יש 1.25 יום חופשה ואילו ברישום ניצול ההיעדרויות באותו תלוש כתוב 1. גם זה אינו מתיישב. טענה זו של הנתבעת נדחית. רישומי החופשה בתלוש שגויים.

      55. בנוסף  לא הובאו ע"י הנתבעת ראיות לרישום או ניצול אמיתי. העיד נציג הנתבעת: "ש. התובעת יצאה לשלושה ימים בפסח לחופשה, תראה לי דמי חופשה על הימים האלה. ת. תראה לי אם היא יצאה באמת, היא מגישה משמרות אני לא יודע מתי היא יצאה לחופשה ומתי לא..." (ע' 17 שורות 28-30). בהעדר הוכחה לניצול בפועל , אי תקינות התלושים השולל את חזקת התקינות, והודאת עד הנתבעת כי אינו יודע מתי יצאה לחופשה ומתי לא, מצביעים כי לא נוהל פנקס חופשה כנדרש בחוק. על כן מתקבלת גרסת התובעת בשלמותה ולא נסתרה.

      56. על כן זכאית התובעת לפדיון מלוא ימי חופשה שנתבעו בסך 1,530 .

        האם זכאית התובעת לדמי הבראה. בין היתר בהינתן ביחס לתקופת עבודתה ולעבודה שהסכום מופיע בתלושי השכר.

         

      57. התובעת עבדה בנתבעת מ- 16.10.2013 עד- 09.09.14, דהיינו עשרה חודשים ושלוש שבועות.

      58. היות ולא צברה בנתבעת וותק של שנה לפחות היא אינה זכאית לדמי הבראה על פי הסכם הקיבוצי הכללי וצו ההרחבה ורכיב זה שולם לה ביתר לכאורה.

      59. העובדה שרכיב דמי הבראה מופיע בתלושי שכרה של התובעת בשנת עבודתה הראשונה מתחילתה בשם "הבראה ללא פריסה" מצטרפת לסממנים  פיקטיביים נוספים בתלוש.   שכן לו שולמה מראש, היה זה הבראה עם פריסה...

      60. עוד, על פי הסכם העבודה ההבראה נכללת בשכר העבודה :

        תמונה 5

      61. לא הוכח כי דמי הבראה שולמו בפועל מכל מקום הסכומים בכל תלוש זעומים. בהסכם כתוב "הבראה לאחר ותק שנה" ולה שולם קודם, ומהחודש הראשון מה שמוכיח שההסכם לא יושם.

      62. כאמור משלא עבדה התובעת שנה אינה זכאית לדמי הבראה ורכיב זה נדחה.

      63. הנתבעת טענה בסיכומיה לקיזוז תשלום ההבראה, אולם טענת קיזוז צריכה להיטען בהזדמנות הראשונה. בסע' 32 לכתב ההגנה לא נטען קיזוז ביחס לדמי הבראה ששולמו.(באבחנה מטענת הקיזוז שנטענה בכתב ההגנה ביחס להודעה מוקדמת),על כן אין לקזז סכום זה.

         

        האם זכאית התובעת לדמי חגים ובאיזה שיעור.

         

      64. מעיון בתלושי השכר של התובעת עולה כי רכיב דמי החגים אינו מופיע בהם כלל. הנתבעת לא הצביעה על תשלומם .בסיכומיה, הכחישה כללית מבלי שהציגה האם החגים היו בשבת או האם לא היה רישום נוכחות של התובעת לפני או אחרי. זאת כי הנתבעת לא ערכה רישומים כדין.

      65. התובעת כעובדת שעתית זכאית לדמי חגים(ואין זה כפל עם חופשה כפי שטענה הנתבעת בטעות בסיכומיה),זמינותה לעבודה הייתה מלאה גם לפני ואחרי החג , על פי צרכי המעסיק. וזו דרישת הפסיקה. על כן נבדוק המועדים לגופם.

      66. שני ימי פסח, יום העצמאות ושבועות חלים בשנת 2014 בימי חול. 

      67. על פי רישום ספר הטיפים  התובעת עבדה במוצא חג ראשון של פסח .

      68. על כן  זכאית התובעת לדמי חגים בסך 3*170 = 510 .

         

        האם ביצעה התובעת שעות נוספות וכתוצאה האם זכאית לתשלום בגינם. האם ניהלה הנתבעת רישום תקין של שעות ומה משמעות הדבר.

      69. בהתאם להוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 לאחר תיקון 24 (סעיף 26), , על המעסיק חובה לנהל רישומי נוכחות לשעות העבודה, לרבות שעות נוספות ועליו נטל ההוכחה כי עובד לא עמד לרשותו בשעות נשוא המחלוקת.

      70. רישום נוכחות אשר הוצג ע"י הנתבע  לא אחיד ולא מדויק, לשון המעטה ואף חסרים תאריכים וחתימות העובדים. יש בחלק מהתלושים רישום תשלום עבור שע"נ 125% ו- 150%. התעריפים לשעה המנויים בהם נכונים. יש להניח לאור מיקומם בתלוש ותקינות התחשיב כי שולמו. מטעם זה התביעה נדחית.

      71. אולם התובעת אף היא לא ניהלה רישום נוכחותה, לא העמידה תשתית ראייתית כלשהי לטענותיה ולא ניתן לקבל תמונה ברורה וחד משמעית לגבי זכאותה לתשלום בגין שעות נוספות.

      72. הלכה פסוקה ומחייבת כי "התביעה לגמול שעות נוספות היא מתביעות הממון המוגדרות, ואין לפסוק בה על פי אומדנא דדיינא או לפי עקרונות של שכר ראוי" (דב"ע לב/32-3 פרוימוביץ נ' בר-אדון, פד"ע ד' 39, 41). על התביעה לגמול שעות נוספות להיות מדויקת, לא על דרך אומדן, הערכה או ממוצע, אחרת יש בכך משום ליקוי היורד לשורש העילה (ראו: ע"ע (ארצי) 300001/98 בוריס שוסטר נ' רמי חרושת מרצפות בע"מ עבודה ארצי, כרך לג(31), 25). 

      73. על כן  תביעת התובעת לשעות נוספות נדחית.

         

        האם הופרשו לתובעת הפרשי פנסיה כדין אם לאו, והאם מגיע לה הפרש.

         

      74. בהתאם לצו ההרחבה חובה על המעסיק להפריש הפרשות לפנסיה לעובד, שלא היה מבוטח בביטוח פנסיוני לפני תחילת עבודתו, לאחר שחלפו שישה חודשים מתחילת עבודתו.

      75. לא מופיעה באף תלוש השכר של התובעת הפרשה  לפנסיה וזאת כל תקופת עבודתה גם בחלוף ששה חודשים.

      76. עד הנתבעת נשאל בעניין : "ש. אתה מסכים שרק ביום 28.11.14 כמעט שלושה חודשים אחרי סיום עבודתה רק אז פתחת תיק לפנסיה. ת. אין לי מושג. ש. מציג דוח. ת. לא יעזור. יש יועץ פנסיוני של מגדל אפשר להביא אותו לפה גם. אני לא הייתי המעסיק, הייתי רק המנהל. ש. מציג תגמולים שרשומים, דוח פנסיה של התובעת, מ 27.5.15. המסמך מלמד שלא הופרשו מדי חודש בחודשו אלא רק אחרי שלושה חודשים מסיום עבודתה.

        .......

        אתה יכול לשאול את מודי היועץ הפנסיוני במגדל .לא אני עשיתי את זה זה הדו"ח שלך." (ע' 17 שורות 9-24).

      77. דהיינו גרסת התובעת נותרה בעינה לעד הנתבעת "לא היה מושג" בעניין.

      78. מדוח שתובעת עצמה הגישה לבית הדין עולה כי הופרשו לה הפרשות המעסיק בסך 2,864 .

      79. התובעת זכאית להשלמת הפרשות לפנסיה בסך 4351  מהן יש להפחית 2,864 ש"ח אשר הופרשו ,(ככל שיינתן לה מכתב לשחרור הכספים ). הנתבעת תשלם לתובעת את הסכום שנותר לתשלום בסך  1487 ש"ח.

      80. כמו כן לא ניתן לתובעת  טופס מתאים  . אף לא ניתן לה מכתב שחרור לכספים אלו. הנתבעת תעביר לתובעת מכתב שחרור וטופס מתאים, תוך 14 יום ממתן פסק הדין.

         

        מה היו נסיבות סיום עבודתה, האם פוטרה או התפטרה, האם זכאית התובעת לפיצוי בגין העדר שימוע ובאיזה שיעור.

         

      81. התובעת טענה בתביעה כי פוטרה וציינה בתצהירה  לגבי נסיבות סיום העסקתה: "על מנת להתחמק מתשלום פיצויי פיטורים, לאחר 11 חודשי עבודה, ביום 9/9/14, נמסר לידי ע"י מר טיראן מרציאנו, מנהלי הישיר, כי אין צורך יותר בעבודתי." (ס' 8 לתצהיר).

      82. נציג הנתבעת מעיד כך: "ש. התובעת רצתה להתפטר. ת. כן. היא התפטרה. ש. ממה רצתה להתפטר. ת. מהמלצרות, פנה אליה טיראן אמר לה שהיא טובה למערכת היא אמרה שהיא מאסה במלצרות. הוא הציע לה להיות אחמשית לחודש ניסיון ולראות אם זה מצליח, תמשיך ואם לא תחזור למלצרות. ככה הוא אמר לה מראש. ש. התובעת עבדה כאחמשית. ת. חודש. ש. כתבת שהיא לא מתאימה לתפקיד. ת. מבחינת הכישורים להיות אחמשית. יש לה כישורים להיות מלצרית בזה היא טובה מאוד, היא יודעת את זה. (ע' 14 שורות 23-31 וע' 15 שורות 1-2). גרסת הנתבעת נתמכת בעדות התובעת: "ש. אם לא היו מציעים לך להיות אחמשית למעשה הייתה מפסיקה לעבוד. ת. רוב הסיכויים שכן. (ע' 7 שורות 5-6).

      83. למעשה, התובעת עצמה מודה  כי התפטרה. בתמליל הקלטה בינה לבין מר אריאל כהן: "לילך:... התפטרות שלי הייתה טעות יכול להיות..." (ע' 1 שורה 18), "... אני שרציתי להתפטר אז אמרתי לו שאני ממש התעייפתי מהתפקיד של מלצרות, עשיתי אותו הרבה זמן ואז הוא הציע לי במקום להתפטר להיות אחמ"שית." (ע' 1 שורות 11-13).

      84. אמירה זו מצביעה בבהירות כי לא רק שהתובעת התפטרה אלא שהמעסיק הציע לה עבודה חלופית בנסיון להניא אותה מההתפטרות.(סע' 8 לתצהיר אריאל כהן).

      85. אמנם התובעת המשיכה לעבוד כחודש כאחמש"ית אולם גם בפרו' הודתה כי התפטרה.(ע' 9 ש' 30-32 ).

      86. בנסיבות אלה התביעה להודעה מוקדמת ופיצוי בגין העדר שימוע נדחות. אף התביעה לפיצויי פיטורים וממילא לא צברה בנתבעת וותק המזכה בפיצויי פיטורים.

      87. הנתבעת בקשה קיזוז דמי הודעה מוקדמת(סע' 28 לכתב ההגנה.) לאחר ששקלנו מצאנו כי התובעת הודיעה על רצונה לעזוב מבעוד מועד, המשיכה לעבוד כחודש ,הנתבעת ידעה זאת במפורש, ולכן הרציונל של הצורך בהיערכות מעסיק לסיום עבודתה התמלא. טענת הקיזוז של הנתבעת נדחית.

         

        האם חלה חובה על הנתבעת לשלם בגין דמי אבטלה ובאיזה שיעור.

         

      88. הוכח כי התובעת התפטרה ולא פוטרה ועל כן אין להשית על המעסיק את  דמי האבטלה . לא למותר לציין כי לו הייתה לה תקופת אכשרה והייתה מתייצבת כדין, הייתה זכאית לדמי אבטלה אף כי  נוכח התפטרותה רק ממועד מאוחר יותר.

      89. התביעה לדמי אבטלה נדחית .

         

        האם זכאית התובעת לפיצוי בגין העדר טופס הודעה לעובד ובאיזה שיעור.

         

      90. נציג הנתבעת מר אריאל כהן מצהיר: "אני מסרתי לתובעת הודעה על תנאי העסקתה כפי שנמסרות הודעות לכלל העובדים. התובעת חתמה על ההודעה בכתב ידה..." (ס' 3 לתצהיר). גרסתו זו נסתרת על ידי מר דניאל משה אשר עבד בנתבעת: "מעולם לא הועבר ליידי הודעה על תנאי עבודתי ו/או חוזה עבודה." (ס' 3 לתצהיר). התובעת אף מצהירה: "ביום 27.12.2015 הוגשה הודעה מטעם הנתבעת לה צורף הסכם עבודה ועליו כביכול חתימה שלי. מדובר בזיוף ומעולם לא חתמתי על הסכם ו/או הודעה כאמור." (ס' 3 לתצהיר) ועמדה  נחרצות על כך: "ש. בסעיף 3 לתצהירך את טוענת לגבי הודעה לעובד שמדובר בחתימה שלך בזיוף. ת. נכון." (ע' 8 שורות 16-17) ובהמשך: "ש. אולי את גם לא זוכרת שחתמת על הטופס הזה. ת. לא חתמתי על תנאי העבודה, אני בוודאות זוכרת שלא חתמתי על הטופס הזה, בוודאות זו לא החתימה שלי שם." (ע' 8 שורות 23-25).

      91. טענה זו של התובעת ,כי לא קיבלה את ההודעה / הסכם ומעולם לא חתמה עליו, לא הופרכה על ידי הנתבעת ולא הוכח אחרת. העד מטעם התובעת מציין בתצהירו בסעיף 3 כי מעולם לא הובאה לידיו הודעה על תנאי עבודתו ו/או חוזה עבודה. בכך נסתרה עדות אריאל כהן גם כי מסר הודעה לכלל העובדים וכן נסתר סע' 3 לתצהירו של כהן.

      92. זאת ועוד, טופס זה לא צורף לכתב ההגנה של הנתבעת והוגש באיחור, במסגרת ההארכה שניתנה על ידי בית הדין .הגשתו באיחור הנה  בבחינת היקש ל"עדות כבושה", וכפי שציין המלומד קדמי: "עדות כבושה, ערכה ומשקלה מועטים ביותר, משום ש'הכובש עדותו' חשוד, מטבע הדברים, על אמיתותה. זאת, כל עוד אין בפיו הסבר משכנע: על שום מה נכבשה העדות עת רבה; ומדוע החליט העד לחשפה." (קדמי, 441) (ראו לעניין זהע"א 465/88הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו ואח',פ"ד מה [4] 651, ע"א 55/89קופל [נהיגה עצמית]בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ,פ"ד מד [4] 602-603וע"א 2275/90לימה נ' רוזנברג,פ"ד מז [ 2] 605 ,615-614(.

      93. גרסת התובעת הייתה עקבית ואמינה ומנגד הנתבעת לא עמדה בנטל הוכחה כי טופס הודעה לעובד אכן נמסר לתובעת בהתאם לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002. אף לא הוכח כי נחתם על ידה .

      94. על כן התובעת זכאית לפיצוי בגין העדר טופס הודעה לעובד בסך 4,300 .

         

        האם התלושים תקינים ומשקפים את המציאות או שמא אין זה כך.

        האם זכאית התובעת לפיצוי על פי תיקון 24 ביחס לאיזה רכיבים ובאיזה שיעור.

         

      95. חזקת התקינות חלה לגבי תלושי שכר. התובעת העלתה טענות רבות ביחס לתקינות התלושים, חלקן נמנו בהרחבה לעיל. תימוכין לטענתה יש בתצהיר דניאל משה (סע' 4) שלא נסתר.

      96. הנתבעת טענה כי  תלושי שכר התובעת תקינים ומשקפים את המציאות. אולם לא ניתן היה לקבל תמונה ברורה מדו"חות הנוכחות אשר הוצגו לבית הדין וכתוצאה מכך לערוך השוואה בינם לבין תלושי שכרה של התובעת כדי לקבוע את תקינותם.

      97. לדוגמא  על פי דו"ח נוכחות של חודש 02.2014 עבדה התובעת 8.26 שעות עבודה בלבד, לעומת 104 שעות על פי תלוש השכר שלה. לעניין זה טען נציג הנתבעת: "ש. חודש פברואר 2014. כמה שעות עבדה לפי דוח נוכחות. ת. תסתכל על דוח הנוכחות שהוא יצא מהקופה. ש. חוזר על השאלה. ת. 8.26. ש. כמה שעות התלוש מציג. ת. זה לא נכון. פשוט לא נכון. זה עניין של עיקרון. ש. כמה שעות יש בתלוש. ת. תפתח את הדוח של הקופה, זה אצבע וזה קופה, תפתח את ספר הטיפים, תגיע לאותם שעות שכתובים בתלוש. ש. כמה שעות התלוש מציג. ת. יעשו חשבון של ספר טיפים לעומת הקופה יגיעו בדיוק ל 104 שעות. אני הוצאתי אותם מהקופה. אני וטיראן עבדנו בשיתוף פעולה בחפיפה. משמרת בוקר וערב." (ע' 19 שורות 20-31). אין בכך מענה של ממש.

      98. שוני התגלה אף בין תלושי השכר לבין רישום בספר הטיפים ודיווח למס: "ש. בדקתי את תלושי השכר וגם את הדיווח למס, הם לא תואמים, תסביר. ת. רו"ח. ש. בדקתי את הרישום שלכם של הטיפים גם הוא שונה בכשרות שעות ממה שרשום בתלושי השכר. ת. רו"ח." (ע' 20 שורות 6-9). העד התחמק ולא ענה, הפנה לרו"ח אולם רו"ח של הנתבעת לא נתן תצהיר ולא זומן להעיד ולאשר את גרסת הנתבעת, הגם שהמחלוקות נקבעו מבעוד מועד והיו ידועות לנתבעת.

      99. דוגמא נוספת: בתלושי השכר ערך  שווי הארוחות משתנה מחודש לחודש באופן לא עקבי. כך בחודש 10.2013 שווי ארוחה הינו 9  ליום עבודה ובחודש 01.2014 שווי ארוחה משתנה ל 6  ליום העבודה.

      100. הוכח כי לא הופרש בתלוש לפנסיה בתום ששה חודשי עבודה, רישום ימי החופשה לא נעשה כראוי, וכד' אף בשל כל אלה נסתרה חזקת התקינות של תלושי השכר . גרסת התובעת כי תלושי שכרה אינם תקינים ולא משקפים את המציאות מתקבלת .

      101. בהתאם לסעיף 24(ב) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 תלוש השכר יכלול נתונים אמיתיים אודות פרטים המנויים בתוספת.

      102. הוכח  כי תלושי השכר של התובעת אינם תקינים ואינם משקפים את המציאות לגבי שכר הבסיס, מספר ימי עבודה ושעות עבודה, מספר ימי חופשה, דמי הבראה, זכויות פנסיוניות וניכויים.

      103. בשל כל אלה זכאית התובעת לפיצוי בסך 20,000 .

         

        האם זכאית התובעת להלנה בגין שכר, פיצויים, או פנסיה.

         

      104. משהתביעה לשעות נוספות ופיצויי פיטורים נדחתה, אין הלנה, ואשר לפנסיה רוב הסכום הועבר אף כי באיחור- גם כאן לא מצאנו לנכון להשית פיצויי הלנה.

         

        סוף דבר 

         

        1. גרסת התובעת לגבי היקף משרתה לא נסתרה .התובעת עבדה במשרה מלאה.

        2. תביעות התובעת בגין דמי הבראה, שעות נוספות, דמי אבטלה, פיצויי פיטורים ,הודעה מוקדמת ופיצוי בגין העדר שימוע נדחות. נדחית גם טענת הקיזוז של הנתבעת בגין הודעה מוקדמת. נדחית התביעה להלנה בגין פיצויי פיטורים, שכר ופנסיה כאמור לעיל.

        3. הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים כלהלן: 

          • הפרשי שכר בסך 41,200 .

          • פדיון מלוא ימי חופשה בסך 1,530 .

          • דמי חגים בסך 510 .

          • השלמת הפרשות לפנסיה סך  1487 ש"ח. כן תוציא הנתבעת לתובעת מכתב שחרור

            וטופס מתאים, תוך 14 יום ממתן פסק הדין .

          • פיצוי בגין תיקון 24 לחוק הגנת השכר בסך 20,000 .

          • פיצוי בגין העדר טופס הודעה לעובד בסך 4,300 .

            4. בנוסף, לאור התנהלות הנתבעת לאורך ההליך, ותוצאתו תשלם הנתבעת שכר טרחת עו"ד

            התובעת בסך 7,000 ₪.

            5 . סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום. אם לא ישולמו במועד יישאו הפרשי הצמדה וריבית

            מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

             

            ניתן היום, כ"א סיוון תשע"ח, (04 יוני 2018),  בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

            החתימה המקורית של נציג הציבור מצויה בתיק בית הדין.

             

             

             

            תמונה 6

             

             

             

            Picture 1

             

             

             

            Picture 1

            נציג ציבור עובדים

            משה ראובני

             

             

            נציג ציבור מעסיקים

            נתי ביאליסטוק כהן

             

            שרה שדיאור, שופטת

             

             

             

             

             

             

             

             


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ