נחייסי נ' שמש אוטומציה בע"מ ואח'

לפנינו תביעה לתשלום זכויותיה של התובעת, אשר פוטרה בתקופת הריון לאחר שהועסקה משך כשנה וחצי.

המחלוקות העיקריות בתיק עניינן זכויותיה של התובעת עקב פיטוריה בהיריון, וזכאותה לתשלום עמלות.

העובדות העיקריות וההליך המשפטי

1. הנתבעת 1 היא חברה שעיסוקה מתן פתרונות אוטומציה לתעשייה (להלן גם: "החברה"). הנתבע 2 הוא בעל המניות היחיד של הנתבעת, מנהל ודירקטור רשום בה.

    

2. התובעת הועסקה כאשת שיווק ומכירות בנתבעת 1 מיום 23.6.14 ועד ליום 28.2.16.

    

3. בין הצדדים הסכם עבודה מיום 23.6.14 (נספח ב' לכתב התביעה, להלן גם: "ההסכם"). בהתאם להסכם שולם לתובעת שכר חודשי בסך 10,000 ₪, שכלל תמורה גלובאלית בסך 2,000 ₪ בגין עבודה בשעות נוספות (סעיף 12 להסכם). בכל הנוגע לענייננו, נקבע בסעיפים 13 ו- 14 להסכם כך (טעויות ההקלדה כאן ולהבא, כמו גם טעויות המספור, במקור):

   "13. בונוסים

   13.1 לעובדת ייתנו בונוסים במועדים ועל פי התנאים הבאים כדלקמן:

   13.1.1 סכום הבונוס: חמישה אחוזים (5%) מסכום החשבונית שמוציאה החברה, בניכוי במע"מ, בגין מכירות של מכונות וציוד שנמכרו על ידי העובדת (להלן: "סכום הבונוס"). כמו כן ישולמו לעובדת בונוסים על בסיס עמידה ביעדים שווקיים מעת לעת כפי שתראה החברה לנכון.

   13.1.3 מועד תשלום הבונוס: תאריך השכר הקרוב לאחר הוצאת החשבונית. יובהר כי הבונוס הינו תשלום ברוטו בכפיפות לכל הניכויים המחויבים מזמן לזמן לפי כל דין.

    

   14. רכב

   החברה תעמיד לטובת העובדת רכב לפי שיקול דעתה ולפי הצורך בתום שלושה חודשים מיום תחילת העסקת העובדת בחברה. למען הסר ספק, לעובדת ישולמו הוצאות נסיעותיה כגון מנויי חופשי חודשי וכל הוצאות נסיעה אחרות שתבוצענה בתוקף תפקידה של העובדת בחברה".