ליכטנפלד נ׳ התעשייה האווירית לישראל בע"מ

עניינו של ההליך טענת התובעת, עובדת לשעבר בתעשייה האווירית אשר פרשה מעבודתה ביום 31.12.19, ולפיה הופלתה לרעה בתנאי הפרישה בהיותה אישה.

רקע עובדתי וההליך המשפט

1. התובעת ילידת 22.9.1958.

    

2. התובעת עבדה בנתבעת מיום 1.1.1995 ועד ליום 31.12.2019, מועד בו מלאו לה 61 שנים ו- 3 חודשים.

    

3. בתקופת עבודתה בוטחו זכויותיה הפנסיונית של התובעת בקרן הפנסיה החדשה מנורה מבטחים.

    

4. התובעת ביקשה לפרוש מן העבודה בפרישה מוקדמת בתנאים מיטיבים. בעקבות זאת נוהלו בין הצדדים שיחות אשר הובילו לחתימה על הסכם ביום 17.12.19 (נספח לתצהיר התובעת, להלן גם: "הסכם הפרישה"). בהסכם הפרישה נקבע, בין היתר, כך:

   "2א. העובד יפסיק את עבודתו בחברה ביום 31.12.2019 (להלן-"יום הפסקת העבודה"), וביום הפסקת העבודה יסתיימו יחסי עובד-מעסיק בין העובד לבין החברה, לכל דבר ועניין.

    

   ב. הפורש יהיה זכאי לקבל מהחברה קצבה מוקדמת ויחולו עליו, לפי העניין, הוראות סעיפים 43-44 לפרק ד' וסעיפים 45-64 לפרק ה' להסכם הצמיחה, שנחתם בין החברה והארגון ביום 25/08/2016 (להלן - "הסכם הצמיחה").