סע"ש 31882-11-15

תביעה זו נסובה סביב פיטוריו של התובע, אשר תבע פיצוי בגין פיטורים שלא כדין.

טענות התובע

1.התובע הועסק כמנהל מכירות אצל הנתבעת מיום 17.2.2013 ועד לפיטוריו שנכנסו לתוקף ביום 26.9.2015 (ר' סעיף 2 לכתב התביעה).

2.שכרו של התובע היה מורכב משכר יסוד, גמול גלובלי של שעות נוספות ו"תשלומי עמלות שזכו לכינוי "בונוס" בתלושי השכר, אך היוו, כך לגרסתו, חלק בלתי נפרד משכרו החודשי של התובע" (ר' סעיף 4 לכתב התביעה).

3.התובע טען כי במשך כשבועיים ימים נדרש לערוך חפיפה לעובד חדש ו"נאמר לו כי מדובר בעובד שיעבוד לצידו ואיתו" (ר' סעיף 9 לכתב התביעה). אף שהדבר נראה היה "חשוד" בעניני התובע, כך לדבריו (שם), השיב לו מנכ"ל הנתבעת במענה לתהייתו, כי הוא אינו צריך לחפש עבודה חדשה.

4.ביום 18.8.2015 נמסר לתובע מכתב זימון לשימוע. "מנהל הנתבעת אמר לתובע, כי הוא מעריך אותו מאוד והדבר נעשה בצער רב, אולם אין מנוס מפיטוריו. עוד הוסיף מנהל הנתבעת כי התובע פטור מהתייצבות לעבודה באופן מיידי" (ר' סעיף 6 לכתב התביעה).

5.במכתב הזימון לשימוע נטען, כי פיטורי התובע נשקלים עקב רה-ארגון בנתבעת אולם בשיחת השימוע נטען כי היו בינו לבין העובד החדש, שהתברר כמנהל החדש של התובע, "תאקלים", כך בלשונו (ר' סעיף 11 לכתב התביעה), "טענות שמעולם לא הושמעו כלפי התובע ואף לא פורטו במכתב הזימון לשימוע" (שם).

6.עבודתו בפועל של התובע הופסקה עם מתן מכתב הפיטורים ביום 27.8.2015.

7.בתביעתו תבע התובע הפרשי הפקדות לקרן הפנסיה בגין ההפרש בין השכר בגינו הועברו הפקדות לקופת הגמל לשכר הממוצע במשק. סכום זה שולם לאחר ישיבת קדם המשפט שהתקיימה בפני כב' השופטת חופית גרשון -יזרעאלי.