פס"ד בעניין הטרדה מינית בעבודה

לפני תביעה לפיצוי בגין הטרדה מינית במקום העבודה. בתביעה שכנגד טוען הנתבע, הוא התובע שכנגד, כי התובע הוציא דיבתו רעה ועותר לפיצוי לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע").לשם הנוחות יכונו הצדדים: "תובע" ו"נתבע".

העובדות וההליכים

1. בתקופה הנוגעת לתביעה זו עבדו התובע והנתבע בחברת XXX (להלן: "החברה"). החברה הייתה במקור צד להליכים בתיק זה, אולם לאחר שהגיעה עם התובע להסכמות מחוץ לכותלי בית הדין נדחתה התביעה נגדה.

    

2. הנתבע, כבן 38, עובד בחברה מזה כארבע שנים, משנת 2022. הנתבע עובד במחלקת עיבוד (post-harvest) וממשיך בעבודתו גם היום. במסגרת עבודתו משמש הנתבע גם כממונה אבטחת איכות. בהתאם לשרטוט מבנה ארגוני שהגיש (נספח 54 לתצהירו) הוא כפוף למנהל אבטחת האיכות ומחלקת העיבוד, וברמה אחת מעל צוות עובדי המחלקה.

    

3. התובע, כבן 27, עלה בצעירותו לישראל מאוקראינה בעקבות הצורך בטיפולים למחלת הסרטן בה לקה. התובע עבד בחברה כחודשיים, מיום 2.7.23 ועד לחודש ספטמבר 2023 מועד בו עזב את עבודתו, לטענתו על רקע יחסו של הנתבע כלפיו.

    

4. בתחילת עבודתו של התובע בחברה הוא שובץ במחלקת גידול ולאחר כחודש עבר לעבוד בצוות העובדים של המחלקה בה עבד הנתבע, מחלקת העיבוד. הנתבע לא היה הממונה הישיר על התובע, כמנהל מחלקה, אולם הוא הדריך אותו במסגרת עבודתו במחלקה.

    

5. לאחר שהתובע והנתבע הכירו בעבודתם המשותפת הם נפגשו גם מחוץ למסגרת שעות העבודה. במהלך תקופת העבודה שלח הנתבע לתובע הודעות רבות ביישומון ווטסאפ, לרבות ההודעות הללו (נספחי הנתבע עמודים 23, 31, 33, 73):

   • הנתבע:

     "ארנבת