סע"ש 29626-04-14,סע"ש 29613-04-14,"ש 29643-04-14

זוהי תביעה לתשלום פיצויי פיטורים ותשלומים שונים בגין תקופת עבודתו של התובע אצל הנתבע מר עקיבא שאול וסיומה.

ההליך הדיוני

1.התביעה הוגשה במקור על ידי התובע ושני תובעים נוספים. בדיון שהתקיים ביום 28.12.15 ביקש ב"כ התובעים לפצל את תביעות התובע שהוגדר כתובע 3 בכתב התביעה מכתב התביעה ולדון בעניינם של התובעים האחרים.

2.ביום 3.5.15 הוגשו תצהירי עדותם הראשית של התובעים לרבות התובע בענייננו.

3.ביום 12.1.16 הודיע ב"כ התובע כי התובע נאלץ לעזוב את הארץ ללא דיחוי אחרת היה עשוי להעצר ולהשלח למתקן כליאה. התובע חזר לארץ מוצאו סודן ומשכך לא יוכל לשוב לישראל לגביית עדותו. לפיכך התבקש בית הדין לאפשר לתובע לנהל הליך ללא התייצבות לחקירה נגדית, בהסתמך על כתבי הטענות המופיעים בתיק ולאפשר לו הגשת סיכומיו.

4.הנתבע התנגד לבקשה כאשר לטענתו אין להמשיך בהליך מבלי שהתובע יחקר על תצהירו. מעבר לכך טוען הנתבע כי תצהירו של התובע פגום שכן אינו חתום על ידו ומשכך ניתן לקבוע שגם תצהיר לא הוגש מטעמו. בנוסף נטען כי התובע שוהה בסודן ואין מי שייגבה את פסק הדין ויעביר את סכום הזכייה, ככל שיפסק לזכות התובע, לידיו.

5.בהחלטת בית הדין מיום 10.3.16 נקבע כי הצדדים יסכמו טיעוניהם לרבות בסוגיית המשך ניהול ההליך בנסיבות היעדרותו של התובע.

6.סיכומי התובע הוגשו ביום 14.4.16 . סיכומי הנתבע הוגשו ביום 14.7.16.

תוצאות אי התייצבותו של התובע לחקירה על תצהירו

7.אפתח בכך שתצהירו של התובע שהוגש לתיק בית הדין אינו חתום בידי התובע וזאת בניגוד לתצהירים שהוגשו מטעם שני חבריו לעבודה ואשר בעניינם ניתן פסק דין ביום 10.3.16. בנוסף לכך מבקש התובע שלא להתייצב לחקירה על תצהירו.

בע"ע 664-09 גורסים איליה נ' סולל בונה (ניתן ביום 13.10.10) קבע בית הדין הארצי כי בנסיבות של אי התייצבות מצהיר לחקירה על תצהירו, התצהיר לא ישמש ראיה בהליך, אולם התביעה תוכל להמשיך להתברר על יסוד הראיות האחרות שבתיק בית הדין. זאת, להוציא מקרים נדירים של ניצול לרעה בוטה של ההליך השיפוטי, זלזול חמור בהליכי משפט או ניסיון זדוני להכשלתם, כאשר התנהלותם של התובע או בא כוחו, מגעת לכדי חוסר תום לב קיצוני - כל אלה יצדיקו דחיית התובענה.

עוד נקבע כי מתן אפשרות לתובע להמשיך ולברר תביעתו לאחר משיכת או הוצאת תצהירו מתיק בית הדין, אינה מעניקה לו יתרון דיוני על פני הנתבע ואינה פוגעת בזכויותיו הדיוניות של הנתבע. זאת מן הטעם שבכל שלב ועד לשמיעת הראיות בהליך, רשאי אף הנתבע למשוך את תצהירו או להודיע לבית הדין שלא יתייצב לחקירה עליו, ותצהירו יוצא מתיק בית הדין.

בית הדין הארצי הוסיף כי הלכה זו נכונה גם במקרה בו התובע הגיש תצהיר פגום:

"מכל מקום, ואף שבמישור העקרוני ניתן להמשיך את הדיון בתובענה גם לאחר הוצאת תצהירו הפגום של התובע מתיק בית הדין (במידה ונותרו ראיות בתיק בית הדין לשם ניהולו)...

וכן –

כפי שעמדנו על כך, בעל דין - יהא זה תובע או נתבע - רשאי בכל שלב לפני שמיעת הראיות, להודיע לבית הדין כי הוא מושך את תצהירו ותצהירו לא ישמש ראייה בהליך. לפיכך, בנסיבות בהן תובע שהגיש תצהיר פגום אינו מופיע להיחקר עליו ותצהירו מוּצָא מתיק בית הדין, יוכל אף הנתבע להודיע לבית הדין על משיכת תצהירו, והתובע לא יוכל להסתמך על האמור בו או על המסמכים שצורפו לו. כך שלמעשה, גם במקרה של הגשת תצהיר פגום מטעם התובע, המשך בירור התביעה על יסוד ראיות הנתבע ייעשה רק במקרים בהם הנתבע מעוניין בכך. ככל שהנתבע מבקש למשוך את ראיותיו אולם התובע מבקש להסתמך על ראיה שהוגשה מטעם הנתבע, יחליט בית הדין האזורי בכל עניין האם ניתן להסתמך על הראייה המבוקשת ולהמשיך את הדיון.