בנימין קדם נ' עיריית נתניה

1.התובע, שהינו מורה למוסיקה, הועסק במשך ארבע שנים בבית ספר בנתניה, עד שפוטר. הזכאי הוא לפיצוי על פיטורים שלא כדין? זוהי השאלה המרכזית שבפנינו.

התשתית העובדתית ומהלך ההתדיינות

2.התובע הינו בעל רישיון קבוע להוראת מוסיקה לכתות ז'-יב' ממשרד החינוך (נספח א' לכתב התביעה). התובע הועסק על ידי הנתבעת, עיריית נתניה, כמורה ומרכז מגמת המוסיקה בבית ספר התיכון "טשרניחובסקי", החל משנת הלימודים תש"ע (ספטמבר 2010). לאחר שנתיים, קיבל התובע קביעות, בהתאם לנהלי משרד החינוך.

בחטיבת הבינים של בית הספר קיים מסלול מוסיקה, שלומדים בו כ-90 תלמידים, כ-30 בכל שכבה. כל שנה נפתחת כיתת מוסיקה בחטיבת הביניים, לאחר שתלמידיה עוברים בדיקת התאמה ומשלימים את הכשרתם בקונסרבטוריון העירוני. בוגרי חטיבת הביניים במסלול המוסיקלי יכולים לבחור להמשיך במגמת המוסקה בחטיבה העליונה, ולגשת לבגרות במוסיקה 5 יחידות, או בכל מגמה אחרת בחטיבה העליונה.

3.בשלוש שנות העסקתו הראשונות של התובע עמד היקף משרתו על משרה מלאה בקירוב. הוא לימד את תלמידי החטיבה למוסיקה בחטיבה עליונה – למעט שנה אחת שבה לימד גם כיתה בחטיבת הביניים – והיה המורה היחיד בחטיבה זו שהגיש לבגרות.

4.במהלך שנת עבודתו השלישית, חלה התדרדרות במערכת היחסים בינו למנהלת בית הספר דאז, גב' דליה פלץ, ובלשונו "בשנתיים הראשונות הסתדרנו מצוין. מתחילה השנה השלישית החלו בעיות" (עמ' 8 ש' 18). התובע טען בהתדיינות שלפנינו, שפלץ החלה להעלות בפניו דרישות בלתי סבירות, ובין היתר ניסתה "לדחוף למגמת המוסיקה תלמידים שלא זו בלבד שלא עמדו בדרישות הסף שנוסחו ע"י הפיקוח של משרד החינוך... אלא אף כאלה עם הפרעות לימודיות, ויכולות נמוכות מדי לתחום לימוד שמצריך יכולות גבוהות במיוחד" (סעיף 13 לתצהירו), וכן "נענתה לכל תלונה פעוטה של תלמידים וניפחה אותן במטרה לפגוע בסמכותי ובמעמדי" (סעיף 16 לתצהירו). פלץ בתצהירה אישרה כי התגלעו בינה ובין התובע חילוקי דעות מקצועיים "כאשר לתפיסת הנהלת בית-הספר (ותפיסתי האישית), כל תלמיד זכאי ללימודים על פי בחירתו אף אם אינו 'טלנט מוסיקלי', ויש לו הזכות להתפתח ולהצליח במקצוע בו הוא בוחר מתוך עניין אישי במוסיקה" (סעיף 12 לתצהירה). זאת, בעוד שלשיטתה התובע היה "רואה כל תלמיד עם קושי כ'תלמיד עם הפרעה' וכל נסיון לשילוב וקידום תלמידים מתקשים, כ'דחיפה' או 'מכבסה' של תלמידים". (סעיף 13 לתצהירה), ו"סבר כי רק למצטיינים או לאלו שהתאימו לו לפי תפיסתו יש לאפשר ללמוד במגמת המוסיקה" (סעיף 14 לתצהירה).

5.על רקע כל זאת, ביום 2.5.13, לקראת סיומה של שנת עבודתו השלישית, קיבל התובע, מעמוס רווה, מנהל כוח האדם בנתבעת, הודעה ביחס לצמצום שעות ההוראה שלו (נספח ב'2 לתביעה), שבה נאמר כך:

"צמצום שעות הוראה

"בשל צמצום שעות הוראה, ולאחר דיון עם מנהלה ביה"ס, אנו נאלצים לצמצם את היקף העסקתך בשנת הלימודים תשע"ד.