סע"ש 26835-10-14.17 נובמבר 2014

רקע עובדתי

1. המבקש עבד כשלוש וחצי שנים כמאבטח שרים, כאשר משיבה מס' 1 היא זו שסיפקה את שירותי האבטחה והעסיקה את המבקש. המבקש עם אחרים הגיש בשלהי 2011 באמצעות בא כוחו, תביעה המתנהלת בבית הדין האזורי לעבודה בת"א (להלן: "התביעה בת"א") ובה טען שמגיעות לו זכויות נוספות, וכן טען שהמשיבה 2 הינה מעסיקתו.

   במהלך שנת 2013 צומצמה היחידה לאבטחת שרים, כאשר המבקש עם קבוצה נוספת של מאבטחים נבחר כמי שימשיך לעבוד בתפקיד אבטחת שרים במתכון החדש. המבקש התבקש לחתום על חוזה שמסדיר את תנאי העסקתו, נספח א' לתגובת המשיבה 1. המבקש חתם עליו והגיש מיד לאחר מכן את הודעתו על כי לא הספיק לבדוק את תנאי החוזה והוא חותם עליו עקב לחץ שהופעל עליו (נספח 5 לתגובת המשיבה 1).

   המבקש סיים את עבודתו ביום 20.6.13 והוא עובד כיום כמאבטח ברשות שדות התעופה, ומשתכר שם שכר דומה לזה שהשתכר בתפקיד מאבטח שרים. כיום הוא מקבל כ- 57 ₪ לשעה ושכרו מחושב לפי שעות עבודתו.

   בחודש מאי 2014 פנה וביקש להתקבל ליחידת אבטחת השרים אצל המשיבה 1. לטענתו בקשתו נדחתה מחמת התובענה המתנהלת בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. את הבקשה הנוכחית הגיש לבית דין זה ביום 20.10.14.

    

   טענות הצדדים

2. לטענת המבקש נאמר לו על ידי נציגי משיבה 1 כי הם מנועים מלקבלו לעבודה באבטחת השרים, מחמת התובענה שהגיש בתל אביב ורק אם יוותר על תביעתו זו ניתן יהיה לקבלו לתפקיד אבטחת השרים, אצל המשיבה 1. לטענתו נציגי משיבה 2 היו מעוניינים לקבלו, אך נציגי משיבה 1 סירבו כאמור, אף שהסכימו לקבלו לתפקיד אבטחה אחר במשיבה. לטענתו מדובר בפגיעה בזכות לפנות לערכאות, בחוסר תום לב ובהתנהלות שנוגדת את חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין), התשנ"ז – 1997 (להלן: "חוק הגנה על עובדים").

    

3. לטענת המשיבים חוק הגנה על עובדים אינו חל כאן הואיל והתובע אינו עובד המשיבים ובכל אופן בחוק הגנה על עובדים הושמט ענין "הקבלה לעבודה" ולא בכדי. לפיכך חוק זה אינו רלבנטי לדיון שבפנינו. בקשת המבקש הינה לצו עשה זמני ולפיו על המשיבה 1, לקבלו לעבודה, עד להכרעה בתובענה שהגיש. סעד כזה לא ניתן אלא בנסיבות חריגות ויוצאות דופן ואין זה המקרה הראוי. בכל אופן הבקשה נגועה בשיהוי הואיל והמבקש סיים את עבודתו בחודש יוני 2013. עוד טענו כי המבקש ביקש להתקבל לעבודה במאי 2014 והוא הגיש את הבקשה דנן רק במחצית השניה של חודש אוקטובר לפיכך נגועה בקשתו בשיהוי ניכר, מה שמצדיק דחייתה מטעם זה. בקשתו נגועה גם בחוסר תום לב, הואיל ולא גילה שאינו מסכים לתנאי העבודה המוצעים ואת ההסתייגות שהגיש לחוזה שהוצע לו ביוני 2013 (שתנאיו זהים לאלה הניתנים כיום למאבטחי השרים, כמפורט בנספח 5 לתשובת המשיבה 1). הואיל והמבקש, אף בדיון שהיה בפנינו, הודיע כי אינו מקבל את תנאי החוזה, אלא את אלה הוא מבקש לבדוק והואיל ואין וודאות לגבי דרישות שכרו לתפקיד אבטחת השרים - הרי שהמשיבה 1 אינה יכולה לקבלו לתפקיד זה. יחד עם זאת היא מוכנה לקבלו לכל תפקיד אחר, עליו יגיעו להסכמה. עוד טענה המשיבה 1, כי מדובר בבקשה תיאורטית הואיל וכעת נעצר גיוס מאבטחי השרים, בשל שינוי שהולך להתרחש. לפיכך, אין מקום לדון בעניין תאורטי במסגרת סעד זמני. עוד טען בא כוח המשיבה 2, כי מאזן הנוחות אף הוא נוטה לטובת המשיבה, הואיל והמבקש עובד היום בתפקיד דומה של אבטחה ומקבל שכר דומה לזה שקיבל בתפקיד אבטחת שרים.

    

   ההליך

4. לפנינו העיד התובע. מטעם המשיבה 1 העיד תומר פדידה. מטעם המשיבה 2 העיד מר אלון חלווה. מיד לאחר הדיון סיכמו הצדדים בעל פה. החלטתנו זו, ניתנת מיד לאחר מכן בשים לב שמדובר בסעד זמני. הואיל ומדובר בסעד זמני, הרי שמסגרת הדיון מצומצמת וכל האמור לעיל ולהלן הינו לכאורה בלבד לצורך הסעד הזמני בלבד. נציין, כי הנתבעת 2 טענה שאין מקום לדון בתובענה כאן בהתאם לכללי הסמכות המקומית. כיוון שעסקינן בסעד זמני, לא מצאנו להכריע בעניין זה לצורך ההליך הזמני. לאחר הדיון הגיש המבקש בקשה לצירוף ראיות נוספות ואלו התקבלו חרף התנגדות המשיבות והמועד המאוחר בו הוגשו, מבלי שיהא בכך כדי לקבוע מסמרות באשר למשקלן הראייתי.