סע"ש 25942-09-13

התובע הועסק בסניף "המשביר לצרכן" בקניון מלחה בירושלים מיום 2.10.08 עד לפיטוריו ביום 18.6.13.

לאחר סיום עבודתו הגיש התובע תביעה זו להפרשי שכר, גמול עבודה בשעות נוספות, דמי הבראה, פדיון חופשה, דמי ביגוד, תוספת וותק, פיצוי בגין אי הפרשה לקרן השתלמות, פיצוי בגין הפרת התחייבות למתן פרסים בגין מבצע מכירות רכב, פיצוי לדוגמה לפי חוק הגנת השכר והפרשי פיצויי פיטורים.

בדיון המוקדם וויתר התובע על תביעתו לדמי ביגוד והגם שחזר והעלה תביעה זו בתצהירו, הודיע בסיכומיו כי הוא מוחק אותה, כמו גם את תביעתו לפדיון חופשה.

עובדות שאינן במחלוקת

כאמור, התובע הועסק בסניף "המשביר לצרכן" בקניון מלחה מיום 2.10.08 עד 18.6.13. החל מחודש 10/08 עד ליום 2.10.10 הועסק התובע על ידי חברת "המשביר לצרכן החדש בע"מ". החל מיום 2.10.10 מעסיקתו הייתה הנתבעת, "המשביר בתי כלבו בע"מ", זאת בעקבות העברת פעילות ניהול סניפי המשביר מהמשביר לצרכן החדש בע"מ לנתבעת.

ביום 15.8.03 נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין המשביר לצרכן החדש בע"מ לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, והוא חל על הנתבעת מכוח סעיף 18 לחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957 – (להלן: "ההסכם הקיבוצי").

עד לחודש 6/10 שימש התובע כקצין ביטחון ולאחר מכן שימש בתפקידים ששנויים במחלוקת.

סמוך לתחילת העסקתו, מסרה לו מעסיקתו "המשביר לצרכן החדש בע"מ" הודעה על תנאי העסקתו, בה צוין כי הוא מועסק ב"חוזה אישי – קב"ט" במשרה מלאה בשכר חודשי בסך 4,092 ₪. נקבע בהודעה כי לאחר חצי שנה החברה תפריש עבור התובע לתכנית פנסיה בקרן הפנסיה "מיטבית".