בן אריה נ' מחסנים לוגיסטים בע"מ

האם התובע זכאי לתשלום בגין זכויות סוציאליות שונות, תשלום בגין שעות נוספות ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין? אלו הן השאלות שבהן עלי לדון בתיק זה.

הרקע העובדתי וטענות הצדדים

1. לטענת התובע, הוא עבד אצל הנתבעת כמחסנאי מיום 01.04.2004 ועד ליום 01.12.2014, אז קיבל במפתיע מסרון לטלפון הנייד שלו שהודיע לו שהוא מפוטר, בזו הלשון: "רק למען הסר ספק, ביום שלישי שעבר קיבלת הודעה שיש לך בחירה אם לסיים את עבודתך במאגר [הכוונה לנתבעת – א.ש.] או להמשיך בתנאים אחרים, בחרת לא להמשיך כלומר הודעת הפיטורין נכנסה לתוקף ביום רביעי 26 בנובמבר" (סעיף 10 לכתב התביעה).

2. לטענת התובע, הרקע להודעה זו היה שיחה אקראית שניהל ימים אחדים קודם לכן עם הסמנכ"ל החדש של החברה בשם שי, שאמר לו כי שכרו גבוה מידי, וכי בכוונת הנתבעת לקחת רכב החברה שניתן לו.

3. לאור האמור לעיל, טען התובע כי מגיעות לו הזכויות הבאות: גמול עבור עבודה בשעות נוספות, שכן עבד מידי יום 2.5 שעות נוספות מבלי שקיבל על כך תמורה כלשהי; פדיון ימי חופשה, הפרשות לפנסיה ופיצוי בגין פיטורים ללא שימוע כדין.

4. בתצהירו, טען התובע, כי מעולם לא שימש כמנהל בכיר בחברה ועד לקבלת כתב ההגנה, כלל לא ידע ששמו כלול במאגר הנתונים של הנתבעת בחברת דן אנד ברדסטריט; עוד הוסיף, כי מר מושיק דותן שימש כמנהל כללי וכי הוא עצמו שימש כמנהל המחסן בלבד ואחראי על לקוחות מסוימים. בנוגע לנסיבות פיטוריו, הדגיש כי מעולם לא זומן לשימוע וכי ממילא לא נערך פרוטוקול שימוע. ביחס למסמך מיום 25.11.14 שהוצג ע"י הנתבעת, טען כי אין לראות בו פרוטוקול שימוע, שכן הוא מכיל דברים שנרשמו ע"י שי לאחר השיחה עמו.

5. העד מטעם התובע, מר שלמה שלמה, הצהיר כי בזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה, היה לקוח של הנתבעת וראה את התובע במקום העבודה בשעות מוקדמות וכן ראה אותו בסוף היום בסביבות השעה 17:00-18:00. עוד העיד, כי ראה את התובע מעמיס משאיות ופורק אותן, וכי למיטב הבנתו, הוא לא עבד בדרג הניהולי בנתבעת, שכן כלקוח הנתבעת, הוא לא סיכם עמו את עלות השירותים שקיבל ממנה ומושיק דותן ולאחר שי היו מנהליה. עוד הצהיר, כי באחד הימים ראה את התובע עומד בחנייה וכששאל אותו למעשיו, השיב לו התובע כי שי סילק אותו ממקום העבודה. מר שלמה הוסיף, כי ראה שכל עובדי הנתבעת עמדו באותה עת ברחבת הכניסה בפינת הישיבה למחסן ביחד עם שי והתבוננו בתובע.

6. הנתבעת הכחישה את טענות התובע וטענה, כי הוא לא הסכים לקבל את מרותו של שי, המנהל החדש, את השינויים הארגוניים שביצע "ואת הפיחות הצפוי במעמדו אצל הנתבעת" (סעיף 6 לכתב ההגנה). עוד טענה, כי בסמוך לפני סיום העסקתו אצלה, עמד שכרו החודשי של התובע על סך 13,500 ₪ ובנוסף הוא קיבל רכב צמוד שהנתבעת נשאה בכל הוצאותיו. הטבה זו, הדגישה, ניתנה לתובע בלבד, שכן אפילו מנכ"ל החברה דאז, מר משה (מושיק) דותן, לא זכה לקבל. הנתבעת הדגישה כי התובע עבד בתפקיד בכיר והיה בעל אחריות מיוחדת וכראיה לכך הביאה את פרטי רישום הנתבעת במאגר דן אנד ברדסטריט (נספח א' לכתב ההגנה), שם הופיע התובע כאחד מ-3 המנהלים הבכירים בחברה (לצד המנכ"ל וסמנכ"ל החברה).

7. בעקבות פרישתו של מר דותן מניהול הנתבעת, מונה תחתיו מר שי סטרזיצקי (להלן – שי), אשר החליט על עריכת שינויים ארגוניים שונים, בין היתר בנוגע לגובה השכר ולתנאי השכר של עובדי הנתבעת, וביום 25.11.14 זימן את התובע לשימוע בנוגע לתנאי העסקתו. בשיחה זו הבהיר שי לתובע, כי במסגרת השינויים המתוכננים בחברה, הנתבעת מציעה לו להמשיך ולעבוד אצלה כמחסנאי/מלגזן בתנאי עבודה שונים והובהר לו, כי ככל שיסרב להצעה, תסתיים העסקתו בנתבעת, תוך שהוא יקבל את כל הזכויות המגיעות לו.