פ' נ' שריר ואח'

1.התובעת, גב' ג' פ' (להלן- התובעת או ג') הגישה תביעה לבית הדין בטענה שהיא פוטרה בשל טיפולי הפריה חוץ גופית אותם היא עברה, וביקשה לקבל פיצוי בהתאם להוראות חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954 (להלן – חוק עבודת נשים) ותשלום בגין זכויות סוציאליות.

התביעה הוגשה כנגד "אס ביוטי" וכנגד גב' אילנה שריר (להלן – הנתבעת או אילנה).

2.התובעת טענה בתביעתה ש"אס ביוטי" היא חברה ואילנה היא בעליה. התובעת עבדה החל מיום 22.11.15 ועד ליום 31.5.16. במשך תקופת העבודה החלה התובעת בבדיקות וטיפולים לצורך הפריה חוץ גופית. ביום 10.5.16 החלה בטיפול "זקיקים" וביום 26.5.16 המשיכה בטיפול לקראת החזרת ביציות בתוספת זרע ונטילת הורמונים. ביום 1.6.16 בוצעה החזרת הביציות. התובעת לא נעדרה מן העבודה בשל הטיפולים. היא הייתה צפויה להיעדר החל מיום 1.6.16 למשך 7 ימים אך פוטרה יום קודם, לאחר שעדכנה את הנתבעת על כך ובשל כך.

ביום 31.5.16 קראה הנתבעת לתובעת ומסרה לה מכתב פיטורים, ללא שימוע, ובעודה מודעת לעובדת היות התובעת בהליכי הפריה חוץ גופית ושעליה להיעדר החל מיום 1.6.16 במשך 7 ימים. אילנה טענה באותה שיחה כי אין לה די עבודה לספק לתובעת ולפיכך אין לה ברירה אלא לפטר אותה. התובעת ביקשה להחזיר אותה לעבודה, מאחר שפיטוריה אינם כדין אך בקשתה סורבה.

נאמר בתביעה כי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988 לא חל מאחר שהחברה לא מעסיקה 6 עובדים.

3.התובעת טענה כי פיטוריה אסורים מאחר שאלה התרחשו בטרם הסתיימו 150 ימים מהטיפול האחרון (עברו 5 ימים בלבד) ועל כן היא ביקשה לחייב את הנתבעים בפיצוי בגין 150 ימים, שבהם היא מוגנת מפני פיטורים, לפי 150% משכרה (שכר קובע בסך 3,285 ₪) וכן פיצויים לא ממוניים (עגמת נפש) בסך 50,000 ₪. כמו-כן ביקשה התובעת לחייב את הנתבעים בפיצוי בגין פיטורים שלא כדין וללא שימוע. התובעת אף ביקשה לחייב את הנתבעים בהפרשות לפנסיה ולפיטורים בגין תקופת העבודה, תשלום עבור 5 ימי מחלה (החל מיום 1.6.19). התובעת אף ביקשה לחייב את הנתבעים באבדן השתכרות ממועד הפיטורים (31.5.16) עד למועד הלידה המשוער, פיצוי בגין אי קבלת דמי לידה ובגין התקופה המוגנת של 60 ימים לאחר חזרתה מחופשת הלידה. כמו-כן, טענה התובעת כי לא ניתנה לה הודעה על תנאי העבודה בניגוד להוראות חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), תשס"ב-2002. סך הכל סכום התביעה 146,497 ₪.

4.הנתבעים הגישו כתב הגנה ותביעה נגדית. בכתב ההגנה נאמר כי "אס ביוטי" אינה אישיות משפטית, אלא עוסק מורשה. על כן, כתב ההגנה הוגש בשם אילנה בלבד. נאמר בו כי התובעת הסתירה את ניסיונותיה להיכנס להריון מאילנה. הסיכום בין הצדדים היה שהתובעת תעבוד 5 שעות ביום ותקבל 150 ₪ כשכר יומי. בשל ההכנסות הנמוכות של העסק, הציעה אילנה לתובעת לשנות את תנאי העבודה, כך שהיא תקבל שכר לפי שעות. התובעת הסכימה לכך והייתה אמורה להתחיל לעבוד לפי שעות ביום 1.6.16. אולם, באותו יום היא לא הגיעה לעבודה ובפועל ניתקה את הקשר עם אילנה. זאת עד לחודש אוגוסט 2016 אז הודיעה לה בטלפון שהיא בהריון. לפי הנטען בכתב ההגנה התובעת לא אמרה אף פעם לאילנה שהיא עוברת טיפולי פוריות ורק נודע על הריונה כשהתובעת התקשרה אליה ב-3.8.16.

5.לגישת הנתבעת על התובעת להחזיר לה שכר שהיא קיבלה ביתר, בגין ימים שבהם היא נעדרה מן העבודה. לגרסת אילנה, בדיעבד התברר לה כי התובעת כבר הייתה בהריון כאשר הוצע לה לעבוד לפי שעה.

הנתבעת מאשרת שלא נעשו הפרשות לפנסיה עבור התובעת, אך לגישתה היא ביקשה ממנה פרטים אודות חברת הביטוח בה הייתה מבוטחת כדי להפריש והתובעת התעלמה מבקשתה. אילנה טוענה שלבקשת התובעת היא כתבה מכתב הפסקת עבודה כדי לאפשר לה לקבל דמי אבטלה. משגילתה שהתובעת הונתה אותה, היא כתבה לה מכתב המבטל את מכתבה הקודם. הנתבעת אף שלמה לתובעת סך של 900 ₪ בגין הודעה מוקדמת, בטעות והטעיה.

התובעת נטשה את העבודה מבלי להודיע על כך וגרמה נזק ממוני ולא ממוני לאילנה, שהיא מעריכה בסך של 15,000 ₪, בגינו מוגשת התביעה שכנגד.