אברמוב נ' שיש ליאן 2000 (1994) בע"מ

האם התובעת הופלתה לרעה מחמת הריונה? זוהי השאלה בה עלינו לדון בתיק זה.

הרקע העובדתי וטענות הצדדים

1. התובעת הועסקה בתפקיד אדמיניסטרטיבי באולם תצוגה של הנתבעת, שעיסוקה, בין היתר, ייצור ועיבוד משטחי שיש, מיום 27.02.13 ועד ליום 17.04.13.

2. לטענתה, בראיון העבודה שנערך עמה במהלך חודש פברואר 2013, טרם קבלתה לעבודה, בנוכחות מר אלי דדוש, מנהל המכירות בנתבעת, סיכם עמה כי תעבוד בין השעות 10:00 עד 16:00 ושכרה יועמד ע"ס 5,000 ₪ בצירוף הוצאות נסיעה.

   במהלך חודש אפריל 2013, כחודש לאחר תחילת עבודתה, נדרשה לחתום על מסמך הנושא תאריך 01.03.13 (נספח ב' לכתב התביעה), ובו פירוט תנאי העסקתה, בו נכתב, בניגוד לסיכום המוקדם אתה, כי היא תועסק לתקופה קצובה מיום 01.03.13 עד ליום 31.05.13 בלבד.

3. בהודעה הנ"ל צוין, בין היתר, כי:

   • העבודה היא זמנית, בהתאם לסיכום בין הצדדים;

     • התובעת התקבלה לעבודה בהריון והודיעה על כך למר דדוש ולכן ההעסקה היא זמנית בלבד;

       • הודעה של מי מהצדדים על אודות הפסקת העבודה, תינתן בהתראה של 3 ימים מראש, ללא ציון סיבה או הסבר;