סע"ש 14181-12-13 חסן אזברגה נ' מדינת ישראל-משרד החינוך

1.חסן אזברגה, עובד הוראה במשרד החינוך (להלן – התובע), הגיש תביעה נגד מדינת ישראל – משרד החינוך (להלן – הנתבעת או המדינה) להכרה בזכאותו ליום עבודה מקוצר בשל היותו אב לילד מתחת לגיל 14 (להלן – ההטבה) וכן להורות לנתבעת לשלם לו פיצוי רטרואקטיבי בגין שנים בהן היה זכאי, לטענתו, ליהנות מההטבה, אולם זכות זו נשללה ממנו שלא כדין.

2.ביום 31.12.14, לאחר הגשת כתב הגנה ולאחר שהתקיימו שתי ישבות קדם משפט, הגישו הצדדים, "הודעה לבית הדין על הסדר דיוני", בה נכתב –

1.עניינה של התביעה בדרישת התובע, מורה משרד החינוך, לקבל קיצור יום עבודה לעובד הוראה שהוא אב לילדים, מכוח סעיף 4 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח – 1988 (להלן: "חוק שוויון הזדמנויות בעבודה").

2.לאור נסיבותיו המיוחדות של מקרה זה, כאשר התובע הנו מורה, אב לילדים עד גיל 14, העובד בהיקף של משרה מלאה, ואשתו עובדת כאחות בבית חולים סורוקה בהיקף של 80% משרה, ואשר על פי האישור שצורף לתביעה אינה מקבלת קיצור יום עבודה במסגרת עבודתה, מוסכם כי התובע יהיה זכאי למימוש זכות קיצור שבוע עבודה (בעין), באופן שיפורט להלן. זכות זו תתקיים מכאן ולהבא, וכל עוד מתקיימים התנאים הנ"ל ושאר תנאי הזכאות למימוש זכות זו, החלים על עובדי הוראה, על פי ההוראות הקיימות לעניין זה. מימוש זכות קיצור שבוע עבודה יבוצע כדלהלן :

א.בשנת הלימודים הנוכחית תשע"ה 2014/2015, יבוצע קיצור של שעתיים, שלא משעות הוראה מול תלמידים, אלא משעות השהייה, וזאת על מנת שלא לבצע שינוי במערכת השעות של התובע. הקיצור יתחיל מיידית עם אישור הסדר דיוני זה על ידי בית הדין.

ב.החל משנת הלימודים הבאה, ככל שהתובע יעמוד בתנאים לקיצור שבוע עבודה, הקיצור יבוצע בהתאם לטבלאות המפורטות בהסכם אופק חדש.

3.הצדדים נותרו חלוקים בשאלת הסעד הכספי הנתבע, וכן בשאלת הוצאות ההליך".

3.לאחר קיום קדם משפט נוסף הגישו הצדדים הודעה בדבר עובדות מוסכמות והודיעו על הסדר דיוני, לפיו פסק הדין בסוגיות שנותרו במחלוקת יינתן על בסיס סיכומים בכתב וכתבי הטענות, וזאת מבלי שיתנהל הליך הוכחות.

4.העובדות המוסכמות הינן –

א.התובע עובד כ-22 שנה כמורה במערכת החינוך אצל הנתבעת. היקף משרתו – משרה מלאה.

ב.לתובע 4 בנות, הגדולה מביניהן ילידת 1.6.2002 והקטנה ילידת 14.12.2008.

ג.הזכות לקיצור שבוע עבודה ביחס למורה אישה שהיא אם לילד עד גיל 14 עוגנה בהסכמים קיבוציים, שהראשון בהם הוא ממאי 1989. ההסכם הקיבוצי משנת 1993 איפשר לעובדת הוראה אם לעבוד בפועל את מלוא משרתה הקבועה ואף בשעות נוספות (עד 140% משרה) ולקבל את הזכות בשכר (המבטא 10% משרה). ההסכמים הקיבוציים עיגנו את הזכות אך ורק למורות אמהות. הזכות למורה אב קמה מכח חוק שיוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח – 1988 אך ורק לעניין קיצור יום עבודה (בהתאמה למורים – קיצור שבוע עבודה) (להלן – החוק).

ד.מורה-אב זכאי לזכות בקשר להורות של קיצור יום עבודה החל מיום 1.9.10, על פי נהלי הנתבעת אשר פורטו במסמך מיום 21.7.10, שכותרתו "תוספת אם למורה אב ברפורמת אופק חדש" – התובע חולק על הדרישה לפיה בת הזוג צריכה לעבוד 100% משרה.

לאור נסיבותיו המיוחדות של מקרה זה, כאשר התובע הינו מורה, אב לילדים עד גיל 14, העובד בהיקף של משרה מלאה, ואשתו עובדת כאחות בבית חולים סורוקה בהיקף של 80% משרה, ואשר על פי האישור שצורף לתביעה אינה מקבלת קיצור יום עבודה במסגרת עבודתה, מוסכם כי התובע יהיה זכאי למימוש זכות קיצור שבוע עבודה (בעין), באופן שפורט בהסדר הדיוני עליו הודיעו הצדדים ביום 31.12.14.

ה.בנסיבות הפרטניות של התובע, ולצורך הליך זה בלבד, מוסכם כי השווי הכספי של קיצור 2 שעות בשבוע לשנה הינו כדלהלן –

סה"כ לשנת תשע"א: 7,807.20 ש"ח.

סה"כ לשנת תשע"ב: 8,008.84 ש"ח.

סה"כ לשנת תשע"ג: 4,246.08 ש"ח.