סע"ש 11935-12-12 דרור גמליאלי ואח' נ' עיריית חולון ואח'

1.הגב' רחל וייסמן (להלן – המנוחה) עבדה בעיריית חולון (להלן – העירייה) החל מיום 22.7.1973 כעובדת קבועה , הזכאית לפנסיה תקציבית.

2.המנוחה חלתה במחלה קשה. בתקופה האחרונה לעבודתה, מצבה לא אפשר לה להמשיך לעבוד, והחל מסוף חודש אוגוסט 2011 שהתה בביתה וקיבלה תשלום מימי מחלה צבורים שעמדו לזכותה.

3.ביום 8.11.11 פנתה המנוחה לעירייה בבקשה לפרוש, ולקבל פיצויי פרישה במקום פנסיה. (העתק הפניה צורף כנספח ג' לתצהיר התובעים).

בעקבות פנייתה של המנוחה, ביקשה העירייה במכתבה מיום 15.11.11 את אישורו של משרד הפנים לשלם למנוחה פיצויי פיטורים מוגדלים במקום פנסיה. (נספח ד' לתצהיר התובעים).

4. ביום 17.11.11 הודיעה העירייה למשרד הפנים כי הסטאטוס האישי של המנוחה הינו "רווקה וערירית, ואין לה משפחה ". (נספח ה' לתצהיר התובעים).

במכתבו מיום 24.11.11 אישר מר ישראל שפיצר, מנהל אגף כוח אדם ושכר ברשויות המקומיות דאז במשרד הפנים, כי העירייה תשלם למנוחה פיצויי פיטורים לפי שיעור 100%. האישור הותנה בקבלת תצהיר מהמנוחה לפיו היא מוותרת על זכויותיה הפנסיוניות לטובת פיצויי פיטורים. (האישור צורף כנספח ו' לתצהיר התובעים).

למרבה הצער, יומיים קודם לקבלת האישור, ביום 22.11.11 נפטרה המנוחה.

5.התובעים הינם יורשיה של המנוחה על פי צוואה (צו קיום צוואה צורף כנספח א' לתביעה). בכתב תביעתם דורשים התובעים לקבל לידם את סכום פיצויי הפיטורים אותם ביקשה המנוחה מהעירייה בסך של 301,000 ₪ או לחילופין לקבל את הקצבה המהוונת של המנוחה.