סעד נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוטלה על המבקש ע"י קצין משטרה בתאריך 30/6/10, למשך 60 יום, עקב חשד לגרימת תאונת דרכים.

ב"כ המבקש הסכים לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמת המבקש בגרימת התאונה, אך טען כי המבקש אינו מסוכן לציבור על רקע נסיבות התאונה ועברו התעבורתי שאינו מכביד בעיקר ביחס לותק בנהיגה וביחס לתדירות בה המבקש נוהג ברכב. ב"כ המבקש הוסיף כי תקופת הפסילה שריצה המבקש עד כה, במשך למעלה מחודש ימים, מהווה תקופת צינון מספקת.

ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה, טענה כי קיימות ראיות לכאורה בתיק החקירה שלאורן יוגש כתב אישום והפנתה לראיות המפריכות את טענת המבקש בבקשתו בכתב לפיה כשל מכאני ברכב הביא לתאונה. ב"כ המשיבה טענה כי מסוכנות המבקש עולה מנסיבות התאונה ותוצאותיה.

לאחר עיון בתיק החקירה ונוכח עמדת ב"כ המבקש, הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמת המבקש בגרימת התאונה, עת נהג בחוסר זהירות וסטה מנתיב נסיעתו לנתיב הנגדי, תוך חציית קו הפרדה רצוף ואובדן שליטה. כן, קיימות ראיות לכאורה לפגיעות בגוף וברכוש שנגרמו כתוצאה מן התאונה:

המבקש מודה כי נהג ברכב בעת התאונה, אולם טוען לכשל בהגה שהביא לקרות התאונה. קיימות סתירות בין גרסאות המבקש ונוסעי הרכב ביחס לנסיבות קרות התאונה וביחס לגורם לתאונה. חלקם מוסרים כי האשם נעוץ בקיום תקר בגלגל אחורי, חלקם תולים את הקולר במערכת הבלמים (שעה שהמבקש טוען כי כלל לא בלם) וחלקם באי תקינות ההגה מקדימה. חלקם טוענים כי שמעו "רעשים" עובר לתאונה ולאחר בדיקה לא איתרו את מקור הרעש והמשיכו בנסיעה וחלקם שוללים קיום בדיקה ו/או רעש שבקע מן הרכב טרם קרות התאונה. חלקם טוענים כי עובר לתאונה נהג המבקש במהירות של 40-50 קמ"ש לכל היותר בשל "פקק", שעה שהמבקש שלל קיום "פקק" וטען כי נהג במהירות של 70-75 קמ"ש משום שהתנועה זרמה.

הבוחן, רס"מ גדי פיינגרוט, בדק את זירת התאונה, את נתיב ההתהפכות, את הממצאים שנמצאו בזירה ואת הנזק שנגרם לכלי הרכב.

על רקע גרסאות המבקש והנוסעים ביחס לכשלים המכאניים ברכב שהובילו לתאונה, ערך הבוחן בדיקות למערכת ההיגוי, הבלמים והגלגלים והגיע למסקנה כי הגורם לתאונה לא נעוץ במצב הרכב ואף לא במצב הכביש.

הבוחן מסיק מן הבדיקות שערך כי המבקש נהג מכוון בית שאן לכוון עפולה ובקילומטר 29.4, בעקומה ימנית, המשיך לנסוע ישר, מבלי להיכנס לעקומה. כתוצאה מכך, עבר המבקש קו הפרדה רצוף, חצה את הנתיב הנגדי, ירד לשול השמאלי וממנו לתעלה שמשמאל לכביש והתהפך.

מתמונות הזירה, מן התרשים שערך הבוחן ומדו"ח הבוחן עולה כי בעקבות התאונה גרם המבקש נזק לתמרור ולצמחיה בנתיב ההתהפכות.

על פי התיעוד הרפואי בתיק החקירה, כתוצאה מן התאונה נפגעו שלושת נוסעי הרכב כדלקמן:

נוסע בשם עומר נימר, אשר ישב במושב האחורי, חש כאבים בראשו, צוארו, גבו וידיו ונגרמו לו פצעים שטחיים בכפות הידיים עקב התאונה.

לנוסע בשם סעד רביע, שישב אף הוא במושב האחורי, נגרם שפשוף במצח והוא חש כאבים בפלג גופו השמאלי.

נוסע בשם סעד מוהנד, שישב במושב הקדמי ליד הנהג, הובא למיון והוכנס לחדר הלם, כשהוא סובל מכאבים בחזה ובאגן מצד ימין וכן מכאבים בצוארו.

המבקש נוהג משנת 2004 ולחובתו 5 הרשעות קודמות, שלוש מהן בגין חגורת בטיחות ושתיים בגין נהיגה ברכב כשההגה אינו תקין.

ב"כ המבקש הפנה לנסיבותיו האישיות של המבקש, אשר זקוק לרישיונו כדי לנסוע מביתו שבנצרת למקום עבודתו בבית שאן ובחזרה.

שקלתי את ההשלכות של המשך תקופת הפסילה המנהלית על המבקש, אולם נוכח חומרת העבירות בהן נחשד, נסיבות התאונה ותוצאותיה, מצאתי כי פסילתו המנהלית של המבקש, למשך 60 יום, הנה סבירה ומידתית בנסיבות העניין.

לא שוכנעתי כי ביטול הפסילה המנהלית או קיצור משכה לא יפגעו בביטחון הציבור ולכן אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, כ"ב אב תש"ע, 02 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.