סולומון ואח' נ' ציבי

פסק דין

תביעה לפיצוי כספי בגין אי גילוי מידע בעסקת מכר רכב.

רקע בקצרה

ביום 14.12.2009 התובעים רכשו מהנתבעת רכב פרטי מסוג מאזדה, הנושא מספר רישוי: 78-277- 62, שנת ייצור: 2007 (להלן: "המכונית"), תמורת סך של 108,000 ₪.

עובר לביצוע עסקת המכר, הנתבעת ציינה, בתשובה לשאלת התובעים, כי המכונית הייתה מעורבת בתאונה בצידה הימני קדמי (להלן: "התאונה הראשונה") ואישרה בכתב ידה ובחתימתה כי לא נגרמה למכונית פגיעה בשלדה (שאסי) בעקבות התאונה (להלן: "אישור הנתבעת"). לאחר נסיעת מבחן של התובע 1 במכונית וקבלת אישור הנתבעת, החליטו התובעים לרכוש את המכונית.

התובעים השתמשו במכונית במשך שנתיים, אשר במהלכן המכונית הייתה מעורבת בתאונה נוספת (להלן: "התאונה השנייה").

ביום 31.1.2012, עת ביקשו התובעים למכור את המכונית, נתגלה בבדיקה שנערכה במכון בדיקה, כי במסגרת התאונה הראשונה נגרמה פגיעה לשלדת המכונית, אשר גרמה לירידת ערך בשווי המכונית.

התובעים מכרו את המכונית לצד שלישי במסגרת עסקת "טרייד אין" ובמסגרת התביעה דנן עותרים הם לחייב את הנתבעת לפצותם בגין הנזק הממוני והנזק הלא ממוני אשר נגרמו להם בעטיה של עסקת המכר עם הנתבעת.

תמצית טענות התובעים

1. לטענת התובעים, הנתבעת לא מסרה להם פרטים מהותיים על התאונה הראשונה ועל היקף הפגיעה וחומרתה, הגם שאלה היו בידיעתה.

2. אילו הנתבעת הייתה מגלה לתובעים על אודות הפגיעה בשלדת המכונית במסגרת התאונה הראשונה, הרי שכלל לא היו רוכשים ממנה את המכונית במצב זה.

התובעים הדגישו, כי נוכח התחייבותה הכתובה והמפורשת של הנתבעת, כי אין במכונית פגיעה בשלדה ונוכח היכרות מוקדמת בין התובעת 1 לביתה של הנתבעת, התובעים לא ראו צורך לבדוק את המכונית במכון בדיקה, הכרוכה בעלות כספית לא מבוטלת, והסתמכו על מצג הנתבעת.

3. התובעים טוענים כי יש לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי כספי בגין שיעור ירידת הערך של המכונית כתוצאה מהתאונה הראשונה וכן בגין ההפרש בין השווי הריאלי של המכונית ביום מכירתה לצד שלישי לבין המחיר בו נמכרה בפועל, בהתאם לחוות הדעת של השמאי מטעם בית המשפט, בסכום כולל של 19,000 ₪.

עוד עותרים התובעים לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין נזק לא ממוני וכן בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.

תמצית טענות הנתבעת

4. הנתבעת טוענת כי יידעה את התובעים בדבר קרות התאונה הראשונה וכי בגין הפגיעות במכונית העניקה לתובעים הנחה במחיר רכישת המכונית, בסך של 4,000 ₪.

5. לטענתה, התחייבותה הכתובה כי אין פגיעה בשלדת המכונית, ניתנה בהסתמך בתום לב על אישור מעבדת הטכניון בה נבדקה המכונית בעקבות התאונה הראשונה, כאשר הנתבעת חסרת ידע טכני ולא הייתה מודעת לסוג הפגיעות והתיקונים אשר בוצעו במכונית.

6. עוד טוענת הנתבעת, כי התובעים התרשלו שעה שלא לקחו את המכונית לבדיקה במכון בדיקה עובר לרכישתה ולא פעלו לבירור פרטי הפגיעה והתיקונים שבוצעו במוסך בו טופלה, כאשר ידעו כי המכונית הייתה מעורבת בתאונה, עובר לרכישתה.

7. באשר לנזקים הנטענים, טוענת הנתבעת כי אין מקום לפצות את התובעים בגין ההפרש בין השווי הריאלי של המכונית ביום מכירתה בעסקת טרייד אין לבין מחיר המכירה בפועל, אשר ממילא לא הוכח על ידי התובעים.

עוד מוסיפה הנתבעת כי אין לחייבה פעמיים בגין שווי ירידת הערך של המכונית, פעם אחת בעת רכישתה על ידי התובעים ופעם שנייה בעת מכירתה לצד ג', כי אז המדובר בפיצוי כפל.