סגל נ' מנשרוב ואח'

החלטה

הבקשה בתמצית

לפני בקשת התובע למחיקת סעיפים מכתבי ההגנה של הנתבעים 2-5, היות ואלו צירפו מכתב מיום 11.10.09 שנשלח אליהם טרם הגשת התובענה דנא שהיה רשום עליו "לצורך מו"מ ומבלי לפגוע בזכויות" (להלן: "המכתב").

למכתב צורפה טיוטת כתב תביעה בה מצוין סכום הגבוה יותר מהסכום שנדרש בכתב התביעה שהוגש לבסוף לביהמ"ש.

לטענת המבקש מסמכים אלו חסויים שכן הם הוחלפו במהלך מו"מ לפשרה בין צדדים, לפני תחילת ההליך.

תשובת המשיבים בתמצית

לטענת המשיב 5- לא נוהל בין הצדדים כלל מו"מ, ותנאי להחלת החיסיון על המסמך הוא כי התקיים מו"מ, לפיכך דין הבקשה להדחות.

לטענת המשיבים 2-4- על פי המכתב מיום 11.10.09, אשר צורף אליו טיוטת כתב התביעה- עיון בו מעלה כי הוא אינו חלק מהליכי פשרה אלא איום לפני נקיטת בהליכים תוך 10 ימים.

בשום שלב לא נוהל מו"מ. הודעה בדבר הגשת תביעה אינה עולה כדי ניהול מו"מ, ואינה מהווה הצעה לנהל מו"מ- אלא הינה הודעה הנתפסת כאגרסיבית חד צדדית וסוגרת לרוב את הגולל על כל אפשרות הידברות בין הצדדים.

הדיון האמור ביחס להתנגדות לקבלת טיוטת כתב התביעה כראיה קבילה, צריך להיעשות רק בעת שהמשיבים יבקשו להגיש את הראיה, שהרי לצירופו לכתב ההגנה אין משמעות ראייתית. אין לפסול את הטיוטא כראיה ולבית המשפט שק"ד לקביעת משקלה.

דיון והכרעה

מעיון בבקשה בתשובות ובתשובה לתשובות, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.

לא כל מסמך אשר הוחלף בין הצדדים לצורכי משא ומתן יזכה באופן גורף לחיסיון.

כבר נפסק בע"א 172/89 סלע נ' סולל בונה, פ"ד מז(1),311 1993, כי "רק מסמך הברור מתוכנו כי הוצא במסגרת משא ומתן ממשי לסיום מחלוקת בפשרה לא יהווה ראיה קבילה".

מצויים אנו בשלב של הגשת כתבי הטענות ולפיכך בשלב זה איני קובע מסמרות לעניין משקלם של המכתב או טיוטת כתב התביעה.

רק כשיהיה מקום להכריע בקשר למשקלן של ראיות אלו אם וכאשר יוגשו כראיה קבילה, יהיה צורך להכריע האם נוהל מו"מ לפשרה בתום לב ו/או אם בכלל.

לאור כל האמור הבקשה נדחית.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות ואלו יילקחו בחשבון בעת מתן פסק הדין בתובענה.

ניתן היום, ז' כסלו תשע"א, 14 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.