נידם ואח' נ' כהן ואח'

השאלה העיקרית בפסק דין זה היא מה דינה של דירה בבית משותף שנבנתה לפני שנים רבות על חשבון מחסנים ורכוש משותף, שאינה מופיעה כדירה במסמכי הרישום ונבנתה ללא היתרים כדין.

1. התובעים והנתבעים 1-2 הם בעלי דירות בבית המשותף שברחוב אבא חלקיה 8 בירושלים הידוע כגוש 30005 חלקה 56 (להלן – הבית המשותף). דירת התובעים רשומה כתת חלקה 11 ודירת הנתבעים 1-2 רשומה כתת חלקה 4. הבית המשותף כולל על פי נסח הרישום 11 דירות מגורים ב-4 קומות, וכן קומת מרתף בה קיימים מחסנים חדר הסקה ומקלט. לבית המשותף תקנון מצוי.

    

2. הנתבעים 3-4 הם בתם וחתנם של הנתבעים 1-2 ומתגוררים בדירה בקומת המרתף בבית המשותף שאינה רשומה כדירה, אלא מהווה מחסנים ורכוש משותף שנבנו כדירה (להלן – דירת המחסנים).

    

   עיקר טענות התובעים

3. לטענת התובעים, הקבלן שבנה את הבית המשותף, משה קול, הוא אביה של הנתבעת 2, ועוד לפני אכלוס הבית המשותף, הפך חלק מהמחסנים בקומת המרתף לדירה נוספת ובהמשך הוסיפו הנתבעים בניה לא חוקית לדירה האמורה תוך שימוש בחצר המשותפת וכן מבצעים שימוש ייחודי בחלק מהחצר. העובדה שהנתבעים עושים שימוש בדירה האמורה, מביאה לשימוש נוסף מטעמם בחניה המשותפת לבעלי הדירות, שבה 9 מקומות חניה האמורים לשמש 11 דירות, ובכך מונעת שימוש בחלק ממקומות החניה.

    

4. כנגד הקבלן, אביה של הנתבעת 2 וכנגד בנו הגישו בעבר בעלי דירות בבית המשותף תביעה לבית משפט השלום בירושלים בת"א (שלום ירושלים) 6263/78 מנשה ברדה ואח' נ' משה קול ואח', ובפסק דין שניתן ביום 3.9.1981 נקבע שעל הנתבעים לצאת מהדירה ולהימנע מלגור בה. בהליך נוסף בבית משפט העירוני בירושלים בת.פ 2973/79 חויב הקבלן, משה קול, להתאים את המבנה המשמש כדירה ולהימנע מכל שימוש בשטח שאינו שימוש של מחסן.

    

5. דירת המחסנים אינה מופיעה כדירה במסמכי הרישום ואין לה היתר בניה. הנתבעים אף הוסיפו תוספות לדירה האמורה ללא היתר בניה. תשתיות דירת המחסנים מוזנות מדירת הנתבעים 1-2. הנתבעים ידעו, כאשר עברו לגור בדירתם, שלא ניתן לגור בדירת המחסנים.