נדחתה בקשה להכרזת פסק חוץ שניתן בבלגיה כאכיף

כללי :

בפני בקשה להכרזת פסק חוץ כאכיף, על פי חוק אכיפת פסקי חוץ, התשי"ח-1958 (להלן: "החוק").

פסק החוץ שאכיפתו מתבקשת, ניתן ביום 19.6.00 ע"י בית המשפט לענייני מסחר בעיר טונגרן בבלגיה, בתיק שמספרו AR.A/00/1731  (להלן: " פסק הדין").

הבקשה לאכיפת פסק החוץ הוגשה ביום 4.3.04.

הצדדים באדיבותם הסכימו למתן פסק דין על יסוד הכתב. זאת בישיבת יום 6.9.05.

לאחר שהוגשו סיכומי הצדדים, הנני לפסוק בבקשה.

עמדת המבקשת:

המבקשת הינה חברה בלגית שעיסוקה ייצור ושיווק ריפוד כורסאות.

בפסק הדין נשוא התביעה, מונו עורכי הדין ז'ף את ז'ף סכיפרס, ככונסי נכסים.

על פי פסק הדין נשוא הבקשה, חויבה המשיבה לשלם למבקשת סך של 4,712,112 פרנק בלגי השווים לסך של 116,810.21 יורו.

עוד נקבע, כי ריבית הפיגורים תהא בהתאם לחוק הבלגי, מיום 12.9.95 ועד תשלום החוב בפועל.

המבקשת עתרה לצרף לחיוב הוצאות נלוות בסך של כ- 2,000 יורו בגין שכ"ט, אישורי מסירה וכו'.

לגירסת המבקשת, פסק הדין ניתן במדינה אשר הסמיכה את מערכת השיפוט שלה להוציא פסק דין כזה בנסיבות העניין. סמכותו של בית המשפט הבלגי, נגזרת לטענתה, משני טיעונים עיקריים:

האחד, בית המשפט הבלגי, בחן את סוגית סמכותו בפסק דינו, אישר כי קיבל את מכתבה של ב"כ המשיבה הכופר בסמכותו, אך דחה את טענתה "לאחר בדיקה מעמיקה".  ראו סעיף 16 לסיכומי המבקשת.

השני, קיים תנאי שיפוט ייחודי, המקנה סמכות ייחודית לבית המשפט בטונגרן. המבקשת מסבירה כי על גבי חשבוניות המבקשת, שהועברו למשיבה, קיים תנאי שיפוט ייחודי לפיו, בכל מקרה של סכסוך, בתי המשפט של טונגרן בלבד יהיו מוסמכים.  לשיטתה של המבקשת, קבלת תנאי המכירה, כפי שהם מופיעים על גבי החשבוניות, מספר רב של פעמים, מבלי להתנגד לתנאי השיפוט הייחודי, מעידה על הסכמתה להתדיין בפני בית המשפט הבלגי. שכן, לטענתה של המבקשת, לא יעלה על הדעת כי חברה המורגלת ביחסים מסחריים עם חברות זרות, לא תעיין בקפדנות בתנאי המכירה. מה גם, שבית המשפט הבלגי קבע, כי תנאים אלה היו ידועים למשיבה, ואין לבית משפט זה לבחון קביעה עובדתית שהוכחה, מאחר ואינו יושב כערכאת ערעור על בית המשפט הבלגי. ראו סעיף 4 לתשובות לשאלות מטעם המשיבה וסעיפים 18-23 לסיכומי המבקשת.

המבקשת מוסיפה ומציינת כי לו הייתה המשיבה מתייצבת לדיון, לא היה בכך בכדי להקנות סמכות לבית המשפט הבלגי. אך יחד עם זאת, הסכמתה לתנאי השיפוט הייחודי, מאיינת את טענתה כי פסק הדין ניתן בחוסר סמכות. ראו סעיפים 17,23 לסיכומי המבקשת.

כל הצדדים לבקשה, כפופים לדין הבלגי או לסמכותו של בית המשפט בטונגרן.