נדחתה בקשה לביטול תניית פיצוי בהסכם גירושין שאושר בבית המשפט

ההליך

1.         בפני בקשה דחופה לביטול תניית פיצויי בהסכם גירושין ויחסי ממון שאושר בבית משפט זה ביום 31/1/05 על ידי כבוד השופטת בנר (המותב הקודם).

2.         הבקשה שלפני הוגשה ביום 24/4/06, והתגובה לה הוגשה ביום 11/5/06.

3.         משכך, ניתנת איפוא החלטתי.

הרקע טוענת הצדדים

4.         ביום 31.1.05 אישר בית משפט זה (המותב הקודם) את הסכם הגירושין שבין הצדדים.

            במסגרת ההסכם נטלו על עצמם הצדדים התחייבויות אותן אביא כלשונן:

                "10.5 לצורך רכישת חלקו של הבעל בבית ע"י האשה, הצדדים קובעים את ערכו בהתאם לשמאות שברשותם מן העבר, על סך 600,000 ש"ח דהיינו, חלקו של הבעל עומד על סך של 300,000 ש"ח.

                10.6. מוסכם בזאת בין הצדדים כי מתוך הסך של 300,000 ש"ח ישולם ע"י האשה לבעל סך של 150,000 ש"ח והיתרה תקוזז כנגד העברת חשבון ההלוואה ע"ש האשה כמפורט בסעיף 11 להלן.

                10.7 הסך של 150,000 ש"ח ישולם ע"י האשה לבעל בתוך 180 יום מיום סידור הגט. מוסכם בזאת כי בגין איחור של 7 ימים בביצוע התשלום הנ"ל במועד יחייב בפיצוי בשיעור של 10% בחודש".

5.         בבקשה טוענת המבקשת כי למרות שפעלה במהירות הנדרשת, וכדי ל"מחזר" את המשכנתא שרבצה על הדירה פנתה לבנק דיסקונט, אלא ש"בסופו של יום, סירב בנק דיסקונט לאשר למבקשת את ההלוואה". בצר לה הציעה למשיב כי הוא ירכוש את הדירה או לחילופין למכור הדירה כולה, ומתוך תמורת המכר לשלם לבעלה לשעבר (הוא המשיב בבקשה שלפני) את סכום החוב אלא שהמשיב הזדרז ופתח תיק הוצל"פ בחיפה.

6.         במסגרת בקשתה, אף עתרה המבקשת "להורות על סגירת תיק ההוצל"פ שלהלן", ובכל מקרה, להורות על עיכוב כל הליכי ההוצל"פ התלויים ועומדים נגד המבקשת בלשכת הההוצאה לפועל  בחיפה, וזאת עד למתן החלטה בבקשה שלפני.

7.         מנגד, המשיב מתנגד נחרצות לבקשת המבקשת: לטענתו, יש למחוק הבקשה על הסף באשר היא לא הוגשה כראוי, ובאופן הפוגע בזכויות הדיוניות שלו. זאת ועוד: הבקשה הוגשה במסגרת תביעת המזונות שהינה תביעה הסגורה מזה כשנה.

8.         לטענת המשיב - אם בכלל, שומה היה על המבקשת משהכתירה תביעתה בכותרת של "ביטול תניית הפיצוי" להגיש תובענתה כתביעה נפרדת, ביטול חלקו של ההסכם, בטענת סיכול אינו יכול להיות מוגש במסגרת בקשה:

            מטעמים אלה טוען המשיב כי יש לדחות הבקשה על הסף ולחייבה בהוצאות לדוגמא.

9.         לעצם העניין טוען המשיב כי המתין למעלה מחצי שנה עד שישולם לו הסכום המגיע לו עפ"י ההסכם, ולמעשה גם עד עצם היום הזה לא שולם הסכום שהוא סכום הקבוע בפסק דין.

10.        המשיב מוסיף וטוען כי המבקשת כלל לא הדגישה בבקשתה שהזכויות בדירה עברו על שמה, וכך יצא המשיב "קרח ומכאן ומכאן; גם ללא דירה וגם ללא תמורתה".

לטענתו של המשיב מקירות המימון של המבקשת אינם משנים לו, שכן הוא רוצה את כספו עפ"י פסק הדין.

11.        המשיב מונה בתגובתו גם טעמים מדיני חוזים על פיהם מגמת הפסיקה הינה לצמצם עד מאוד את תחולת הגנת סעיף 18 לחוק החוזים ובפרט כאשר הגנה זו מתבססת על פעילות/מחדל צד ג'. ועוד הוא מוסיף כי העלאת הטענה של אי היכולת לגייס הלוואה שתובטח במשכנתא עליה מסתמך רוכש הדירה, אינה מאפשרת לו לחסות בצילה של ההגנה בסעיף 18 לחוק החוזים.