אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> נאמנות במקרקעין

נאמנות במקרקעין

תאריך פרסום : 02/04/2013 | גרסת הדפסה
תמ"ש
בית משפט לעניני משפחה מחוז ת"א
54911-01-11
28/03/2013
בפני השופט:
יהורם שקד

- נגד -
התובע:
י' ס'
עו"ד אריק דדון
הנתבע:
1. א' ס'
2. י' ס'

עו"ד בעז קראוס
עו"ד אילן ערן
פסק-דין

בני זוג מתגוררים בדירה אשר נרכשה על ידי אחיו של האיש ונרשמה על שמו. האם הזכויות בדירה שייכות לאח ובני הזוג מתגוררים בה כשוכרים, או שמא, הזכויות בדירה שייכות לבני הזוג ורשומות על שם האח בנאמנות עבורם? זו השאלה העיקרית העומדת להכרעה בפסק דין זה.

א - רקע עובדתי:

1.              התובעת (להלן: "האשה") והנתבע 2 (להלן: "האיש") נישאו זל"ז בשנת 1984 (האשה והאיש להלן יחד: "בני הזוג"). מנישואיהם נולדו לבני הזוג שלושה ילדים, אשר כיום אחד מהם קטין. האיש עוסק בהפקה וניהול אירועים ובעבר אף היה בעליו של עסק עצמאי. עסקיו של האיש ידעו הפסדים ובני הזוג נקלעו לחובות. כיום, ומאז שנת 2003 או סמוך לכך, עובד האיש בחברת .... בע"מ (להלן: "החברה") העוסקת בהפקת אירועים, ואשר מלוא מניותיה רשומות על שם אחיו של האיש, הוא הנתבע 1 (להלן: "האח").

2.              בראשית שנות ה - 90 של המאה הקודמת, התקשרו בני הזוג בהסכם לרכישת שטח אדמה בסמוך לצפת. למרות שעסקה זו לא יצאה אל הפועל, היא הובילה את הצדדים לתסבוכת ששיאה היה הגשת תביעה כנגדם על ידי הבנק, אשר העמיד לרשותם הלוואה לרכישת השטח. יצויין כי אף הצדדים הגישו תביעה מטעמם כנגד הבנק.

3.              בשנת 1997 עברו, בני הזוג וילדיהם, להתגורר בשכירות בדירה הנמצאת ברחוב .... בתל אביב, (להלן: "הדירה"). תשע שנים מאוחר יותר, בשנת 2006, ניהלו בני הזוג משא ומתן לרכישת הזכויות בדירה, עם מר מ' פ' (להלן: "מר פ'"), אשר נכון לאותה העת, היה יחד עם אחותו, הגב' י' פ', הבעלים של הזכויות בדירה (זכות חכירה). העסקה לא יצאה אל הפועל, אלא רק כשנתיים לאחר מכן, בשנת 2008.

כך, ביום 6.4.08 חתמו האח, מצד אחד, ומר פ' ואחותו, מצד שני, על הסכם מכר על פיו רכש האח את זכויותיהם של המוכרים בדירה. בהתאם להסכם המכר, זכויות החכירה בדירה נרשמו בלשכת רישום המקרקעין על שם האח. בני הזוג המשיכו להתגורר בדירה לאורך כל השנים מאז עברו להתגורר בה, כאמור, ואף לאחר רכישת הזכויות בדירה ורישומן על שם האח.

4.              נישואיהם של בני הזוג לא עלו יפה ובשלהי שנת 2010 עזב האיש את הדירה. זמן מה לאחר מכן, ביום 5.1.11, שלח האח, באמצעות ב"כ, מכתב אל בני הזוג בו נדרשו לפנות את הדירה בתוך 30 ימים (להלן: "מכתב הפינוי").

5.              ביום 30.1.11 פנתה התובעת לבית משפט זה בבקשה למתן צו מניעה לאיסור דיספוזיציה בדירה (הבקשה הוגשה טרם הגשת התביעה העיקרית), תוך שהיא מצרפת לבקשה דף אינטרנט בדבר פרסום הדירה למכירה. בהחלטת הרשמת מאותו היום, ניתן צו כמבוקש, בכפוף להפקדת ערובה.

בתום דיון שהתקיים ביום 15.2.11 בפני הרשמת, במעמד התובעת, האח ובאי כוחם, ניתן תוקף של החלטה להסכמות הצדדים, כי צו המניעה יבוטל, תוך שהאח התחייב שלא לבצע דיספוזיציה בנכס עד למתן החלטה בבקשה לצו מניעה שתידון מחדש.

6.              ביום 16.2.11 הגישה התובעת את התביעה נשוא פסק דין זה, אשר הוכתרה כ: "תובענה למתן סעד הצהרתי". תחילה, הוגשה התביעה נגד האח בלבד, ואולם ביום 17.3.11 כתב התביעה תוקן והאיש נכלל כנתבע נוסף. בכתב התביעה המתוקן, עתרה התובעת כי בית המשפט יורה על מתן הסעדים כדלקמן:

א.           פסק דין הצהרתי לפיו בין בני הזוג לבין האח נכרת הסכם נאמנות, לפיו הזכויות בדירה תרשמנה על שם האח, באופן פורמאלי, עד שיחליטו בני הזוג להעביר את הזכויות בדירה לשמם או לשם צד ג' אחר, לאחר שיפעלו לסילוק ההלוואה הרובצת על הדירה, באופן ובמועד שבני הזוג ימצאו לנכון.

לחילופין, פסק דין הצהרתי, על פיו בין התובעת לבין (האח) הסכם שמהותו התחייבות לעשות עסקה במקרקעין, לפיו התחייב האח להעביר בכל עת לבני הזוג, בחלקים שווים, את הזכויות בדירה, וזאת בכפוף לכך שיפעלו לסילוק ההלוואה הרובצת על הדירה, באופן ובמועד שבני הזוג ימצאו לנכון.

ב.            הוראה על רישום הערת אזהרה בהתאם לאמור לעיל.

ג.                        פסק דין הצהרתי לפיו האיש הוא בעליה היחידים של החברה מיום הקמתה ועד היום.       

7.              לאחר שהתקיים דיון מקיף בבקשה למתן צו מניעה, קבעתי בהחלטתי מיום 15.8.11 כי דין הבקשה להתקבל וכפועל יוצא, ניתן צו מניעה זמני כמבוקש. מאז ועד למועד מתן פסק דין זה, צו המניעה ממשיך לעמוד על כנו.

8.              לצערי, ניסיונותיי להביא את הצדדים להסכמות לא צלחו. בנסיבות אלה, קם הצורך להכריע בתביעה.

ב - טענות הצדדים:

9.              לטענת התובעת:

א.             האח רכש את הדירה עבור בני הזוג, מכספם של בני הזוג, בהתאם להסכמה בין האח לבין בני הזוג. הטעם לרכישת הדירה באמצעות האח, היה העובדה שבני הזוג הוכרזו כחייבים מוגבלים באמצעים ולא היה באפשרותם לקבל אשראי בנקאי, וכן חששם כי יוטל עיקול על הדירה במסגרת תביעה שהתנהלה נגדם. ההסכמה בין בני האח לבין בני הזוג לא הועלתה על כתב לאור יחסי האמון ששררו ביניהם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ