מ. נ' נשר ואח'

לפניי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונת עבודה. התביעה מוגשת בעילות חילופיות – עילה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (ולהלן: חוק הפיצויים), ועילה נזיקית מכוח פקודת הנזיקין [נוסח חדש] .

בעלי הדין ועיקר המחלוקת:

התובע, יליד שנת 1953, עבד בזמנים הרלוונטיים לתביעה אצל הנתבעת 4 (להלן: המעבידה) כמנהל עבודה באתר בו בוצעו עבודות בניה (מפעל דקוליין) באזור עמק חפר.

הנתבע 1 היה בעת הרלוונטית לתביעה הנהג ו/או המפעיל (והלן: הנהג) של מנוף מסוג עגורן אופני (ולהלן: המנוף). נתבעת 2 הינה מבטחת השימוש במנוף בביטוח חובה.

הנתבעת 3 הינה חברה בע"מ, הבעלים של המנוף והמעבידה של הנתבע 1. 

הנתבעת 4  הינה חברה בע"מ והמעבידה של התובע.

הנתבעת 5 הינה חברה לביטוח, שהייתה המבטחת של הנתבעת מס' 4 בביטוח חבות מעבידים.

אירוע התאונה –

ביום 18.11.10 עסק התובע, ביחד עם פועלים נוספים, בהרכבת קירות טרומיים – פלטות בטון המורכבות זו על גבי זו. בעת הרלוונטית סימן התובע פתחי חלונות לצורך מיקום פלטת הבטון. על פי האמור בתביעה, פלטת הבסיס כבר ניצבה במקומה, והתובע צריך היה לסמן את מיקום הפלטה שמעליה בקיר בו תוכנן חלון. לדברי התובע, תוך כדי סימון מיקום הפלטה, המנוף, אשר מפעילו ישב בתוכו, הוריד פלטת בטון לצורך הרכבתה, והתובע תפס אותה כדי לכוונה למקומה. או אז, זו נפלה על אגודל יד ימין שלו ומעכה אותו. על פי הנטען, בעת האירוע הפלטה עוד הייתה תלויה בכבל מהמנוף וזה טרם שוחרר ממנה (להלן: האירוע או התאונה).