אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.י. פרקליטות מחוז דרום-פלילי נ' מאלנקר

מ.י. פרקליטות מחוז דרום-פלילי נ' מאלנקר

תאריך פרסום : 24/03/2010 | גרסת הדפסה
ת"ד
בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע
1001-06
24/03/2010
בפני השופט:
רלי גליקליס

- נגד -
התובע:
מ.י. פרקליטות מחוז דרום-פלילי
הנתבע:
מרדכי מאלנקר
גזר-דין,החלטה

גזר דין

הנאשם הובא לדין בגין עבירה של גרימת מוות ברשלנות, בניגוד לסעיף 64 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") בצירוף סעיפים 325 ו-326 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: "החוק"), ובעבירה של מצב כללי של הרכב, בניגוד לסעיף 27 (א) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "התקנות").

לאחר ניהול הוכחות שהתנהלו במשך תקופה ארוכה, הורשע הנאשם בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום.

בשלב הטיעונים לעונש, העידו מטעמו של הנאשם, שלושה עדים, אשר שימשו עבורו עדי אופי: מר דוד פנקר, גיסו (ע.ה/1); גב' לימור מלאנקר, אשתו (ע.ה/2); והנאשם לעצמו (ע.ה/3).

נסיבות התאונה פורטו בהרחבה בהכרעת הדין. מדובר בתאונת דרכים, בה הנאשם בהיותו נהג אוטובוס של הסעות, פגע בילד סהר ממן ז"ל וגרם למותו.

במקרים אלו, של תאונות דרכים קטלניות יש קושי רב בגזירת הדין שכן בעיקרון מדובר בדרך כלל בנאשמים שהינם אנשים נורמטיבים, אנשים מן הישוב אשר גרמו לתאונה ברשלנות ולא בכוונה ומצאו עצמם מעורבים בתוצאה אותה לא ציפו ולה לא ייחלו.

לגבי שיקולי הענישה – כאשר ביהמ"ש גוזר את דינו של נאשם שהורשע בעבירה של גרימת מוות ברשלנות עליו לקחת בחשבון תחילה את תוצאות התאונה, את דרגת הרשלנות, הרשעותיו הקודמות של הנאשם ורק לאחר מכן להתחשב בנסיבותיו האישיות.

כאמור, יש תחילה לבדוק את מידת הרשלנות שגרמה לתאונה. נסיבות התאונה פורטו בהכרעת הדין. המדובר בנהג אוטובוס של הסעת ילדים, אשר לקח על עצמו את האחריות כנהג, להחזיר את נוסעיו בשלום ובמיוחד להחזיר את הילדים הביתה בבטחה לאחר שבחר להוריד את המלווה בטרם סיים את פיזור הילדים לבתיהם. אין עוררין כי האחריות הראשונית והגדולה ביותר נמצאת לפתחו של הנאשם ומידת רשלנותו הייתה חמורה ביותר ובאה לידי ביטוי בכך שלא נקט בכל האמצעים על מנת למנוע את התרחשות התאונה, למרות שהיתה ידו משגת במניעתה. הנאשם היה מודע לגודל האחריות המוטלת על כתפו וחובתו היתה להקפיד ביתר שאת שהילדים יחזרו לבתיהם בשלום. אולם במקום לעשות כן, העדיף להאמין שהילד הנוסף שירד מהאוטובוס לאחר שהמנוח ירד, הוא אח המנוח ולכן סבר שיסייע למנוח לחצות את הכביש. יתרה מכך, הנאשם לא רק שלא טרח לרדת מהאוטובוס על מנת לסייע למנוח לחצות את הכביש, אלא אף בחר שלא להעזר בנהג הנוסף שהיה עימו לעניין זה. כל אלה מלמדים על רשלנותו הגבוהה מאוד של הנאשם.

עיון בגיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם מעלה כי לנאשם רישיון נהיגה משנת 1985, לחובתו 17 הרשעות קודמות, אשר אחת מהן בגין תאונה שקרתה עקב נהיגה שלא בזהירות והיתר ברירות משפט. אומנם עברו של הנאשם ביחס לוותק נהיגתו אינו מכביד ורוב הדו"חות הם מסוג ברירת משפט, אך קשה להתעלם מכך, שבעברו קיימת תאונת דרכים נוספת אשר קרתה כתוצאה מאי זהירותו.

באשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם, מתסקיר שירות המבחן מיום 09/02/10, מדובר באדם כבן 43, נשוי ואב לשלושה ילדים בגילאים 12-18. הנאשם לאחר התאונה פוטר ממקום עבודתו וכיום הוא עובד כמכונאי במוסך "עמית" בבאר שבע. לטענת הנאשם, בשנות בגרותו ועד למעורבותו בתאונה, עבד בעיקר כנהג משאית או נהג אוטובוס במסגרות שונות. הנאשם סיפר כי יחסיו עם אשתו הדרדרו והובילו לגירושין, אולם לאחר פרק זמן נישאו מחדש והצליחו לשקם את מערכת היחסים בינהם.

הנאשם לקח אחריות על מעורבותו בתאונה והביע תחושות של צער וחרטה בגין התוצאה הטרגית של התאונה. הנאשם שיתף את שירות המבחן, כי מאז התאונה הוא סובל מתופעות פוסט-טראומטיות כגון: הפרעות שינה, מחשבות טורדניות, פגיעה בחיי האישות וצמצום קשריו החברתיים. (ראה תסקיר מיום 09/02/10 עמוד 2 פיסקה 2 ו-3).

מהתסקיר המשלים של שירות המבחן מיום 20/02/10, עולה שחיי הנאשם השתנו מאז התאונה. הנאשם מאז התאונה, עורך מאמצים על מנת לתפקד באורח תקין, על אף המצב המשברי בו הוא מצוי ואף אינו רואה צורך בהתערבות טיפולית.

מדבריו של הנאשם בפני שירות המבחן, עולה כי הוא סבור שהטלת עונש מאסר בפועל תפגע במישורי חייו השונים ובעיקר במשפחתו, פגיעה כלכלית ורגשית.

שירות המבחן התלבט בנוגע להמלצה בעניינו של הנאשם, אך לא התעלם מחומרת העבירות המיוחסות לנאשם ומהצורך בהרתעת הציבור. לגישת שירות המבחן, ההליכים המשטרתיים והמשפטיים היו בעלי אפקט הרתעתי עבור הנאשם ולכן עונש מאסר, אשר ירוצה בעבודות שירות יהיה אפקטיבי ומרתיע עבורו. והיה ובימ"ש יבחר להטיל עונש מאסר בפועל, ממליץ שירות המבחן שהעונש לא יוטל לתקופה ארוכה, על מנת לא לפגוע בשיקומו האישי והמשפחתי.

מעדותם של עדי האופי שהביא הנאשם מטעמו, ניתן ללמוד כי הנאשם מנסה לשקם את המשפחה שלו ולעזור לה בכל דרך אפשרית. הנאשם מתחזק בדת ואף תורם לקהילה. אשת הנאשם הביעה צער רב על מות הילד סהר ממן ז"ל וציינה את הקשיים שהיא וילדיה עוברים מאז התאונה. קשיים המתבטאים בפחדים וחרדות והדרדרותו בלימודים של הילד הקטן. אשת הנאשם ציינה כיצד היא נאלצת לתמוך מחד בבעלה ומאידך בילדיה וחזרה והדגישה שכל רצונה הוא להגן על ילדיה.

ב"כ המאשימה בשלב הטיעונים לעונש, הדגיש כי מדובר באדם אשר רשלנותו בתאונה זאת היתה גבוהה מאוד. מה עוד, שהנאשם מתחילת ההליך המשפטי ועד יום הטיעונים לעונש, מבחינה משפטית אינו נוטל את האחריות על מעשיו.

ב"כ המאשימה, ביקש להחמיר בעונשו של הנאשם מהשיקולים הבאים: ראשית, מעל הכל יש להתייחס לתוצאה הקשה של התאונה ולעקרון קדושת החיים. דבר נוסף, יש לקחת בחשבון את העובדה שהנאשם הפר את חובותיו כנהג הסעות והיה עליו לנהוג בזהירות רבה כאשר מדובר בילדים קטנים, כאשר החמור מכך שהנאשם הוריד את המלווה לפני הזמן. כמו כן, הנאשם והמומחה מטעמו ניסו להעלות טענות לפיהם המנוח הוא שגרם למותו או שהילד נפל עצמונית, דבר המצביע על כך שהנאשם עדיין לא מוכן לקחת את האחריות על מעשיו.

ב"כ המאשימה, הדגיש את הצורך בהרתעת נהגי הסעות במיוחד נהגי הסעות של ילדים. הציג את גליון הרשעותיו של הנאשם וציין כי אף שירות המבחן אינו מתעלם מחומרת העבירות והתוצאה הקשה של התאונה וכן מהצורך להרתיע את הציבור.

ב"כ המאשימה, הגיש אסופת פסיקה המתייחסת לגרימת מוות של ילדים שנסעו בהסעות מטעם מוסדות החינוך. בפסקי דין הללו הוטלו עונשי מאסר בפועל על הנהגים. בעניין זה מפנה ב"כ המאשימה לת.ד. 10009/06 פרקליטות מחוז מרכז נגד חן שלום (מהאתר המשפטי נבו) והערעור עליו; פ 2142/01 מ"י נגד חריזי עמיר (מהאתר המשפטי נבו); עפ 2100/08 ועפ 2117/08 חי עטייה אברהם נגד מ"י (מהאתר המשפטי נבו).

נוכח דברים אלה, ב"כ המאשימה, עתר להטיל על הנאשם מאסר בפועל שלא ירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי, פסילת רשיון נהיגה ממושכת וקנס.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ