אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מ.י. משרד התמ"ת מחלקה משפטית-עו"ז נ' אחים עלי שקיראת בע"מ ואח'

מ.י. משרד התמ"ת מחלקה משפטית-עו"ז נ' אחים עלי שקיראת בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 14/10/2010 | גרסת הדפסה
ת"פ
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
662-08
10/10/2010
בפני השופט:
אייל אברהמי

- נגד -
התובע:
מ.י. משרד התמ"ת מחלקה משפטית-עו"ז
הנתבע:
1. אחים עלי שקיראת בע"מ
2. שקריאת אחמד

הכרעת-דין

בפני

סגן נשיאה אייל אברהמי

הכרעת דין

1. הנאשמים הואשמו בכתב האישום בעבירות לפי חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) תשנ"א-1991 (להלן: החוק).

2. בסעיף 3 ו-4 לכתב האישום נכתב כי הנאשמת 1 התקשרה עם מר שלמה ממן: "לביצוע עבודות בנייה ברח' שיר לשלמה 22 בשכונת דניה שבירושלים (להלן: האתר). ביום 1.8.04 בסמוך לשעה 9:00, במהלך ביקורת של מפקחים מטעם משרד התמ"ת באתר, אותר עובד אשר עסק בעבודות פינוי פסולת. פרטי העובדים כדלקמן (כך נרשם במקור, א.א.) שם העובד: פאדי פאיק מוחמד דראס מס' ת"ז 938607470, תושב בית ג'אלה, איו"ש, להלן: העובד".

3. בהמשך כתב האישום נרשם כי העובד לא היה אזרח ישראלי והועסק ללא היתר כדין, כאשר נאשם מס' 2, ששימש מנהל העבודה אצל הנאשמת 1, הפר חובתו לפקח ולעשות כל שאפשר למניעת העבירה של העסקה בניגוד לחוק.

4. בסיכומים טענה ב"כ הנאשם כי חוזה ההתקשרות עם מר ממן בקשר לאתר ולביצוע העבודות בו הינו עם מר עלי שקיראת, כעולה מ-ת/4, ולא עם הנאשמת. כיון שכך, יש לזכות את הנאשמת מההאשמות המיוחסות לה. באשר לנאשם מס' 2, נטען כי הוא היה שכיר מבלי שהיה אחראי באתר, ולכן יש לזכותו מאשמה, מה גם שהוא עובד של החברה, וזו, כאמור, לא היתה מי שביצעה את העבודות בהתאם לחוזה ת/4. לפיכך יש לזכותו ממה שיוחס לו בכתב האישום.

הכרעה

5. לאחר עיון בטענות, החלטתי להרשיע את הנאשמת 1 בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום ולזכות נאשם מס' 2 מהעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, מהטעמים שיפורטו לקמן.

6. כבר בשלב ההקראה הודתה ב"כ הנאשמים באמור בסעיפים 3 ו-4 לכתב האישום. סעיפים אלה, כאמור, צוטטו במלואם לעיל הואיל ועולה מהם מפורשות כי הנאשמת הודתה בביצוע עבודות הבנייה ברח' שיר לשלמה 22 עבור מר ממן.

בדיון השני (בו הפרוטוקול מוקלט, בשל שביתת הקלדניות, ונרשם בו מספור חדש מעמ' 1 ואילך) העידו מר נאסר שקיראת ומר אחמד שקיראת וכך גם עלי שקיראת מעדותם עולה בבירור כי הנאשמת 1 היתה זו שבנתה באתר עבור משפחת ממן (ראה פרוט' מיום 10.12.08 עמ' 28 ש' 17). אציין ביחס לעד ה"ה נאסר כי הלה מסר הודעה שחלקיה הוגשו – ת/9 ביחס לאתר. [נציין כי הודעה זו הוגשה בחלקה בתחילה מאחר והיתה בה התייחסות לאתרים נוספים שאינם רלבנטים בהליך זה. בסופו של דבר הוגשה ההודעה במלואה תנ/12 אך לא כראיה לתוכנה]. בכל אופן דבריו של נאסר בפנינו, היה בהם סטיה מהאמור בהודעה ואנו מעדיפים את האמור בהודעה ת/9. אף ממה שנרשם שם ברור כי הנאשמת היתה זו שפעלה באתר.

נציין כי אף מהחשבוניות שהוגשו לנו, ת/5, עולה כי מר ממן שילם לנאשמת עבור ביצוע עבודה. לא זו אף זו, הנאשמת זומנה לחקירה ומטעמה התייצב מר נאסר שקיראת, שהגיש הרשאה מטעם החברה הנאשמת - ת/10. מהמקובץ עולה כי הנאשמת היתה זו שביצעה את העבודות באתר, שם נתפס העובד. לנוכח האמור נדחית טענת הנאשמת בסיכומיה, לפיה לא הוכח כי היא זו שביצעה את העבודות.

7. כאמור בכתב האישום, בסעיף 5, נתפס באתר עובד בשם פאדי פאיק מוחמד דראס. פרטיו מפורטים ברשימת העובדים שנתפסו, ת/7. האישור של עובד הציבור עמי קבילו, נ/1, אכן הוגש, אף שאינו חתום ולכן לטעמי אין לו כל משקל. יחד עם זאת, כעולה מגרסת הנאשמת, כמפורט בדיון ההקראה מ-1.6.09, הנאשמת לא הכחישה כי מדובר בעובד זר ללא היתר העסקה. יתר על כן, מעדותו של אחמד (נאשם מס' 2), שהיה המנהל מטעם הנאשמת במקום, עולה בבירור כי העובד פאדי, שנראה בתמונה נ/2, עבד מטעם החברה הנאשמת באתר (פרוט' מיום 10.12.09 עמ' 27 ש' 5). עוד עולה מעדות אחמד שעבד באתר, כי העובד פאדי שנתפס עבד במקום (פרוט' מיום 10.12.09 עמ' 29 ש' 19-1) כאשר הוא הציג בפני אחמד תעודה שככל הנראה כריכתה כחולה אך לא היתה לו תעודת זהות ישראלית. בסופו של דבר כשבאו המפקחים הציג להם העובד תעודת זהות כתומה של תושב שטחים. אחמד העיד כי מאוד כעס על העובד, פאדי, על שזה הונה אותו למעשה, והוא אף רצה להכותו (ראה פרוט' מיום 10.12.09 עמ' 30 ש' 13).

8. מר בן דוד רמי, מפקח מטעם התמ"ת, ציין בתאור המקרה שערך באותו מועד (ת/6), כי העובד פאדי זוהה על פי תעודת זהות כתומה של תושב שטחים, וכי לא החזיק אישור עבודה. כאמור פרטיו של העובד הזר נלקחו מתוך תעודת זהות כתומה, של עובד שטחים שהחזיק כעולה מעדות החוקר רמי בן דוד (פרוט' עמ' 7 ש' 3-6). דברים דומים רשם גם החוקר אדי פרז בתיאור המקרה שערך באותו יום (ת/1).

9.די בכל האמור כדי להגיע למסקנה כי אכן העובד פאדי פאיק מוחמד דראס, הנזכר בכתב האישום בסעיף 5, נמצא עובד באתר, שכאמור הנאשמת 1 היתה זו שבנתה בו.

10.נציין כי גם אם נכון שהעובד הציג בפני אחמד כריכה של תעודה כחולה לא די בכך כדי לצאת ידי חובת הבדיקה החלה על הנאשמת. הסתפקות בדברים בעלמא של פאדי תוך נפנוף בכריכת תעודת זהות בצבע כחול – כריכת הפלסטיק שלא החילה תעודה בתוכה – לא די בה. מדובר במחדל שאין בו כדי לפטור הנאשמת מאחריות לעבירה.

11.לנוכח כל זאת, אני קובע כי באתר העבודה בו עבדה הנאשמת נמצא עובד זה שעבד מטעמה ללא היתר כדין. לפיכך יש מקום להרשיע את הנאשמת 1 לפי סעיף 2 (א) לחוק, כאמור בכתב האישום.

12.מר אחמד שקיראת- נאשם מס' 2- היה פועל של הנאשמת. הואיל והוא אחיו של הבעלים והמנכ"ל, מר עלי שקיראת, ברור שהיה יחס מיוחד כלפיו. הנאשמת בנתה במספר אתרים. מדובר בפרויקטים קטנים של בית פרטי אחד או שנים בכל אתר. במקרה דנן באתר ברח' שיר לשלמה 22 מדובר היה בבית אחד ומספר מצומצם ביותר של פועלים 3-4 שעבדו מטעם הנאשמת. סמכויותיו של אחמד היו מוגבלות. נכון אמנם שהוא קיבל לעבודה את הפועל פאדי. יחד עם זאת יש לזכור שמתכונן ההעסקה היה כעובד יומי – התחייבות קצרת מועד לפי צרכי העבודה. מר אחמד היה כאמור הבכיר מבין 3 הפועלים שהיו במקום. עם זאת אין מדובר בעובד בכיר שלו סמכויות רחבות ובודאי לא ניתן לראותו "כנושא משרה" בתאגיד. ברור שהוא לא בגדר מנהל פעיל בנאשמת ואף לא ניתן לראות בו "פקיד" שחובתו מטעם התאגיד לפעול לקיום חובת התאגיד. בחירת המונח פקיד – מלשון מופקד וכך גם הטלת האחריות על מנהל או נושא משרה מצביעים על כך שלא היתה כוונה, להטיל אחריות על כל ממונה בחברה אלא רק על מי שהוגדר "כנושא משרה". יש לזכור כי פרשנות רחבה של הביטוי "נושא משרה" תטיל אחריות פלילית על קבוצות נוספות. כאמור מפשוטו של לשון עולה כי לא היתה כוונה להטיל אחריות פלילית, על כל פועל האחראי על מספר פועלים, אלא להטיל אחריות פלילית רק על בכירים בתאגיד. יש לזכור כי מדובר באחריות פלילית בה הם נושאים בנוסף לאחריות הפלילית של התאגיד. במקרה דנן דעתי הינה אפוא שלא הוכח כדבעי שאחמד שקיראת, נאשם מס' 2, הינו בגדר "נושא משרה" כאמור בס' 5 לחוק ולכן יש לזכותו מהאשמה המיוחסת לו בכתב האישום.

16.סוף דבר הנאשמת מס' 1 מורשעת אפוא בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום.

נאשם מס' 2 מזוכה מהאשמות המיוחסות לו בכתב האישום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ