מ.י. מועצה מקומית קרית - עקרון נ' ב.רפי אריזות בע"מ ואח'

בפני

כבוד השופטת איריס לושי-עבודי

נוכחים: עו"ד מטלס ב"כ המאשימה

עו"ד מאיה ורשבסקי בשם הנאשמים

הנאשם 2 בעצמו

הכרעת דין

בפתח הכרעת-הדין יצוין כי החלטתי לזכות את הנאשמים מן האישום השני המייחס להם אי-קיום צו הפסקה מינהלי.

העובדות

כתב-האישום הוגש נגד חברת ב. רפי אריזות בע"מ ונגד מנהלה ובעל השליטה בה, מר רפי ברנס (להלן: "הנאשם"). בכתב-האישום נטען כי הנאשמים ניהלו עסק למכירה ולאחסנה של משטחי עץ ב"מתחם סוריה" שבתחומי המועצה המקומית קריית-עקרון (להלן: "העסק"), וזאת בתקופה שבין התאריך 4.2.09 לבין התאריך 19.4.09. עוד נטען בכתב-האישום, כי הנאשמים ניהלו את העסק מבלי שהיה בידיהם רישיון עסק, וזאת בניגוד להוראות סעיפים 4, 14 ו-15 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן: "החוק"), ובניגוד לפריט מס' 10.16 ג. לתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשנ"ה-1995 (להלן: "התוספת"), לפיו עסק לאחסונו ולמכירתו של עץ טעון רישוי (להלן: "האישום הראשון").

עוד נטען בכתב-האישום, כי ביום 4.2.09 הורה ראש המועצה המקומית קריית-עקרון על הפסקה ארעית של העיסוק בעסק למשך 30 יום (להלן: "צו ההפסקה המינהלי"). ברם, הנאשמים לא מילאו אחר צו ההפסקה המינהלי והמשיכו בעיסוקם, וזאת בניגוד להוראות סעיפים 20, 21 ו-25 לחוק. מכאן אפוא האישום השני, שעניינו, כאמור, אי-קיום צו ההפסקה המינהלי (להלן: "האישום השני").

טענות הצדדים

הנאשמים הודו בהפעלת העסק בתקופה הרלוונטית לכתב-האישום. ברם, הנאשמים כפרו בהאשמה כי ניהלו את העסק שלא כדין ועל כל פנים הדגישו כי לא הפרו את צו ההפסקה המינהלי וכי העסק לא היה פעיל בתקופה בת 30 הימים שאליה התייחס צו זה.

אשר לניהול העסק שלא כדין, טענו הנאשמים כי לא ניהלו במקום עסק לאחסנה ולמכירת משטחי עץ כהגדרתו בחוק, אלא תחנה לחלוקת עץ בלבד. הנאשמים טענו כי בתחנה זו מוין העץ לסוגיו השונים והועבר למחסנים שונים על-פי הזמנות. מכאן שאין מדובר באחסון ומכירה המחייבים הוצאת רישיון לעסק.

המאשימה טענה מנגד, כי בידיה ראיות לכך שהנאשמים אכן ניהלו במקום עסק לאחסנה ולמכירה של משטחי עץ, וזאת ללא רישיון עסק כדין.

הראיות

מטעם המאשימה העידה בפניי הגב' דוריס שרן, מנהלת רישוי עסקים במועצה המקומית קריית-עקרון (להלן: "הגב' שרן"). הגב' שרן העידה כי ביום 4.2.09 ביקרה בעסק וערכה דו"ח בגין ניהול עסק ללא רישיון (ת/3), שבעקבותיו הוצא בו ביום צו ההפסקה המינהלי (ת/4). עוד העידה הגב' שרן כי ביום 19.4.09 ביקרה בעסק פעם נוספת וערכה דו"ח זהה (ת/2), וזאת לאחר שנוכחה לדעת כי בעסק מוסיפה להתבצע פעילות (עמ' 8 לפרוטוקול, שורות 15-6). הגב' שרן העידה עוד כי בעסק התבצעו פעולות של רכישה ומכירה של משטחי עץ. לדבריה, בעת ביקורה השלישי בעסק, ביום 25.6.09, הציעה לעובד שהפעיל את העסק לרכוש ממנה משטח עץ וזה השיב לה כי במקום מבצעים רכישות, וכלשונה:

שאלתי אם אני יכולה לקנות או למכור משטח ואמר כן. אם אני מוכרת לו אמר 10 ₪, אם אני קונה ממנו זה 10 ₪ או 15 ₪.

[עמ' 7 לפרוטוקול, שורות 4-3.]

בביקורה ביום 25.6.09 צילמה הגב' שרן את הפעילות בעסק והתמונות הוגשו כראיה במהלך עדותה וסומנו ת/5-ת/8 (להלן: "התמונות").

אשר להפרת צו ההפסקה המינהלי העידה הגב' שרן, כי הצו בן 30 הימים הוצא כאמור ביום 4.2.09 וכי מאז לא הוארך תוקפו. כן העידה הגב' שרן כי ביקרה במקום מספר פעמים לאחר הוצאת הצו, לרבות במהלך 30 הימים שבהם עמד הצו בתוקפו, אך לא המציאה כל תיעוד או דו"ח לביקור שנערך בתקופה שבה עמד הצו בתוקפו.