מ.י. מדינת ישראל-לשכת תביעות תעבורה נ' שראונה

הכרעת דין

השאלה שלפנינו פשוטה.

התביעה טוענת כי הנאשם שהוא בעל רשיון נהיגה הותיר לחברו שאיננו בעל רשיון נהיגה לנהוג. בשלב כל שהוא התחלפו השניים בניהם והנאשם נהג. אולם, החלפה זו הייתה לפני רכב משטרתי שהיה אחריהם וראה את הנאשם יושב ליד הנהג ואחר כך ראה את חסר הרישיון מתחלף עימו.

מטעם התביעה העיד העד עופר דוד (להלן: "השוטר") שראה את האירוע וזכרו. העד העיד במפורש כי ראה את ההחלפה והוא משוכנע בה. הוא ראה אתה שניים יוצאים כל אחד מדלתו ומחליפים בינהם.

הנאשם לעומת זאת טען כי הוא יצא דרך הנוסע היות ודלתו הייתה מקולקלת . אשר לכן , היות ורצה לכוון את השלט של המוסיקה וזה היה בידי חברו לא הייתה לו ברירה אלא לעשות כן.

טענה זו כי הדלת הייתה מקולקלת בעייתית היות ואחר כך יצא מדלתו הנהג שהשוטרים עצרו את רכבו.

חברו של הנאשם לא הופיע ולטענת הנאשם איבד איתו קשר .

לאחר ששמעתי את הצדדים והתרשמתי מהופעתם לפניי , שוכנעתי מעבר לספק סביר כי הנאשם נתן לחברו לנהוג שלא כחוק , ואכן התחלף עימו קטע דרך קצר לפני שנעצר על ידי השוטרים.

אני ער לעובדה כי מדובר בעדות מעין יחידה היות והשוטר השני לא הוזמן ורק הוגשה הודעה שגבה.

אך לאחר שהזהרתי את עצמי נשארה מסקנתי בעינה.

אשר לכן החלטתי להרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום, הרשעה לאדם אחר לנהוג ברכב.

ניתנה והודעה היום א' תמוז תש"ע, 13/06/2010 במעמד הנוכחים.

אברהם טננבוים, שופט

גזר דין

מדובר בעבירה של מתן רשות לאדם שאין לו רשיון נהיגה לנהוג.

עבירה מעין זו איננה חמורה פחות מנהיגה ללא רשיון נהיגה ויש הטוענים שאפילו יותר.

לנאשם יש עבר ולמרות מצבו הלא קל יש לזכור שלא הודה באשמה, ולא נטל אחריות .

לאחר ששקלתי ואיזנתי אני דן את הנאשם כדלהלן:

א.מאסר בפועל לתקופה של 21 יום .

ב.מאסר על תנאי לתקופה של חודשים למשך שלוש שנים, אם ינהג בזמן פסילה או יתיר לאחר לנהוג ללא רשיון נהיגה

ג.פסילה מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 89 יום מהיום. בחופף לכל פסילה אחרת, אין צורך בהפקדה.