ת"ד
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים
|
2295-09
26/01/2011
|
בפני השופט:
מרדכי כדורי
|
- נגד - |
התובע:
מדינת ישראל באמצעות לשכת תביעות תעבורה ירושלים
|
הנתבע:
ישראל גרינימן
|
החלטה,הכרעת-דין |
החלטה
לאור התמשכות החקירה הנגדית מוקצב בזה לסניגור 10 דקות לסיומה.
השעה כעת 9:11.
ניתנה והודעה היום כ"א שבט תשע"א, 26/01/2011 במעמד הנוכחים.
מרדכי כדורי, שופט
הכרעת דין
אני מחליט לזכות את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו וזאת מחמת הספק.
כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם מייחס לו עבירות של גרימת מוות לרכוש או אדם, רשלנות, סטיה מנתיב, חבלה של ממש ונסיעה במהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך.
על פי עובדות כתב האישום נהג הנאשם במהירות שאינה מתאימה לתנאי הדרך, סטה מנתיבו והתנגש במעקה הבטיחות. רכב הנאשם הסתחרר בכביש, סטה מימין, סטה שוב שמאלה, שבר מעקה בטון, שב וסטה ימינה ונעצר בשוליים הימניים.
הנאשם הודה בסטיה מנתיב, אך כפר במהירות וברשלנות.
לטענתו, הרכב בו נהג סטה מנתיבו עקב ליקוי בגלגל הרכב.
כאמור, אין מחלוקת כי הנאשם סטה מנתיב נסיעתו, ואף אין מחלוקת כי במצב דברים זה עובר נטל הבאת הראיות (הנטל המשני) אל כתפיו של הנאשם (ראו לעניין זה רע"פ 1713/93 בוקובזה נ' מדינת ישראל).
במצב דברים זה, די לו לנאשם להצביע על קיומו של ספק סביר שמא סטיתו מנתיב הנסיעה לא נבעה מנהיגה רשלנית, אלא מסיבה אחרת (ראו: י. קדמי, על הראיות, חלק שלישי, 1563).
בענייננו, במועד חקירתו במשטרה טען הנאשם כי לסברתו איבד שליטה על הרכב עקב תקר בגלגל אחורי ימני (ת/8, ש' 52).
הבוחן, על פי עדותו, שלל את האפשרות כי אויר יצא מהגלגל עקב תקר. לדבריו, כאשר תאונה מתרחשת עקב תקר בגלגל מחייב הדבר כי ימצאו סימנים במקום התאונה, התומכים בסברה זו. עוד העיד הבוחן כי בדק את הרכב והוא בטוח בכך שהאויר יצא מהמגל כתוצאה מדחיפה של הצמיג.
הבוחן אישר בעדותו כי לא פירק את הגלגל ולא בדק האם לא נגרם נזק בדופן הפנימי שלו (עמ' 5 לפרו' ש' 25).
עוד אישר הבוחן בעדותו כי לא בחן את הגלגל בהתאם לנוהל המשטרתי בעניין (שם, ש' 19).
אמנם, היה מקום לסברה כי די בהעדר ממצאים בזירת התאונה ובבדיקה החיצונית שנערכה על ידי הבוחן כדי לשלול במידה מספקת את האפשרות בדבר ליקוי בגלגל, ולהעביר לנאשם פעם נוספת את הנטל המשני להראות כי ליקוי כזה לא היה קיים.
אולם, הדבר לא התאפשר לנאשם, שכן הרכב אינו שייך לנאשם אלא לחברת השכרה, והוא שוחרר על ידי הבוחן לאחר הבדיקה החיצונית שנערכה לו, שלא לידיו של הנאשם.
משלא התאפשר לנאשם לשלול את סברתו של הבוחן, ולא התאפשר לו להוכיח את טענתו בדבר ליקוי בצמיג, אין בהעדר ראיות מטעמו כדי לשמש לחובתו.
בנסיבות אלו אין די באינדיקציות שהועלו על ידי הבוחן כדי להוכיח מעבר לכל ספק סביר כי לא היה ליקוי בגלגל הרכב.