החלטה לנאשמים 1, 2 ו-3
הנאשמים הורשעו, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של כליאת שווא ותקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות.
נסיבות ביצוע העבירות וחלקם של כל אחד מהנאשמים בביצוען, פורטו בהרחבה בהכרעת הדין.
לצורך הדיון בהחלטה זו אפרט בקצירת האומר את עיקרי העובדות הרלוונטיות להכרעה בבקשת הנאשמים לבטל את הרשעתם.
הוכח, ועל כך אין מחלוקת, כי האירוע התרחש ימים ספורים לפני פתיחת קניון גבעתיים לקהל הרחב, כי באותה עת שימש נאשם 1 כקב"ט הראשי בקניון ונאשמים 2 ו-3 שימשו כמאבטחים במקום, ובמסגרת תפקידם היו כפופים לנאשם 1.
על פי ממצאי הכרעת הדין, במועד האירוע הבחין נאשם 3, בשני עובדי קבלן במקום, מטילים את מימיהם על קיר, באחד מקומות החניון של הקניון הנבנה, והזעיק את נאשם 1, אשר הגיע למקום כשבעקבותיו נאשם 2, ששמע בקשר את קריאתו של נאשם 3.
עם הגיעו, ביקש נאשם 1 מהמתלוננים להיכנס למחסן, ששימש את עובדי הקבלן במקום. משנכנסו, נעל אחריהם את הדלת, באופן שמנע את יציאתם והורה לנאשמים 2 ו-3, אשר שהו לצידו, בעת כליאת המתלוננים במחסן, להישאר ולפקח שהמתלוננים לא יצאו ויעזבו את המקום.
שעה קלה לאחר שהמתלוננים נכלאו במחסן, הם החלו להכות בדלת המחסן בניסיון לפרוץ אותה, במטרה לצאת לחופשי. אותה שעה שהה, מחוץ למחסן, נאשם 2, שהזעיק בקשר את נאשמים 1 ו-3, שהגיעו מיד בריצה למקום.
לאחר מספר ניסיונות הצליחו המתלוננים לשבור ולפרוץ את דלת המחסן, וביקשו לצאת מתוכו. בכוונה למנוע את יציאתם מהמחסן ואת עזיבתם את המקום התנפלו על המתלוננים שלושת הנאשמים, כשנאשם 1 בראשם. במהלך ניסיון ההשתלטות עליהם, תוך כדי ההתגוששות עמם, דחפו אותם הנאשמים, הכו וחבטו בהם, עד שהכניעו אותם, הפילו אותם לרצפה וכבלו אותם באזיקוני פלסטיק בידיהם וברגליהם.
כתוצאה מהתקיפה נחבלו המתלוננים - למתלונן 1 נגרמו, בין היתר, חתך מדמם בראשו, אשר זב דם רב והצריך תפירה, נפיחות במרפקו הימני וחבורות באצבעות רגליו, הוא הקיא בתחנת המשטרה, הכרתו הייתה מעורפלת והוא פונה לבית החולים. למתלונן 2 נגרמו שפשופים ושריטות במקומות שונים בגופו.
לאחר מתן הכרעת הדין פנו ב"כ הנאשמים בבקשה להפנות את הנאשמים לקבלת תסקיר שירות מבחן, שיתייחס גם לאפשרות ביטול הרשעתם, בעיקר נוכח החשש לפגיעה משמעותית בעתידם התעסוקתי של הנאשמים, כל אחד מהם על פי עיסוקו והכשרתו - נאשם 1, הינו בעל חברת אבטחה המעסיקה 120 עובדים והוא עלול לאבד את רישיונו ואת רישיון החזקת הנשק, נאשם 2, הינו סטודנט לרפואה ונאשם 3 סיים את לימודי המשפטים ונמנעת ממנו האפשרות להתחיל בהתמחות עקב קיומו של תיק זה - וכן בהתחשב בהיותם אנשים המנהלים בדרך כלל אורח חיים נורמטיבי, נעדרי עבר פלילי, אשר ביצעו את העבירות במהלך מילוי תפקידם כמאבטחים, גם אם תוך חריגה בוטה מסמכותם, כהחלטת בית המשפט, ועל מנת שיהיו בפני בית המשפט הכלים לאזן בין האינטרס הציבורי לאינטרס השיקום של הנאשמים.
ב"כ המאשימה התנגד לבקשה, בעיקר מהטעם שהנאשמים לא הודו ולמעשה לא לקחו אחריות על מעשיהם ומשכך, לטענתו, אין הם עומדים בקריטריון הסף של אותם מקרים נדירים בהם יכול בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו ולעשות שימוש בסמכותו להימנע מהרשעה, מקום שהוכחה אשמתו של נאשם.
חרף התנגדות המאשימה, תוך שימת לב לכך שהנאשמים למעשה לא נטלו, עד אותו שלב, אחריות למעשיהם, נעתרתי לבקשת ב"כ הנאשמים, על מנת לבחון אם עתה, לאחר שניתנה הכרעת הדין, השכילו הנאשמים להפנים את הפסול שבמעשיהם, לראות ולהבין היכן סטו מכללי ההתנהגות הנורמטיביים, המאפיינים אותם בדרך כלל, ולהגיע להכרה כי לא היה נכון לנקוט באלימות נגד המתלוננים, אף שהאחרונים התנהגו בדרך נלוזה ובחוצפה פרובוקטיבית, תוך זלזול ופגיעה ברכוש הזולת.
לאחר ששירות המבחן בחן את נסיבותיהם האישיות של הנאשמים ולאור התרשמותם מהנזק העלול להיגרם לכל אחד מהם, כתוצאה מההרשעה, בא בהמלצה לביטול הרשעתם של כל הנאשמים.
מהתסקיר שהתקבל לגבי נאשם 1 עולה שמדובר באיש משפחה, נשוי ואב לילד כבן שנה וחצי, סיים 12 שנות לימוד, שירת שירות צבאי מלא, כצלף ביחידה ללוחמה בטרור, וממשיך לשרת במילואים כחייל קרבי, מאז שחרורו עובד כאיש ביטחון, סיים קורס קציני ביטחון, במכללה הישראלית לביטחון, כשאת העבירות ביצע בראשית תקופת עבודתו כקב"ט ראשי בקניון גבעתיים, כשהוא מבקש להוכיח עצמו, בפני מעסיקיו, בהתאם לכישוריו.
עוד ניתן ללמוד מהתסקיר שהנאשם מביע חרטה על הסתבכותו בעבירה, מבין כי התנהגותו חרגה מהמצופה ממנו וכי כיום מודע לכך שהיה צריך לפעול אחרת, פועל אחרת, כשלמד להימנע מלהגיע לעימות ובוחר בדרכים אלטרנטיביות בונות ומקדמות לפתור מצבי משבר ולחץ.
להתרשמות שירות המבחן מדובר "בגבר צעיר, אמביציוזי, בעל אישיות נוקשה והישגית, רציני ואחראי, המשקיע כוחות ומשאבים על מנת להצליח בתפקידו ולהתקדם מקצועית", כשאת ביצוע העבירה הם מסבירים על רקע רצונו להוכיח עצמו כשהוא חש אחריות רבה "במהלך אירוע שהתאפיין בלחץ ואלימות".
על פי התרשמותם, התוקפנות והאלימות בה הגיב לאירועים הינה חריגה להתנהלותו בדרך כלל ולא נבעה מבעיית אלימות אצלו.
נוכח חלוף הזמן מאז ביצוע העבירה, ההבנה שמגלה כיום לכשל בהתנהגותו והעובדה כי למד לפעול בדרכים אחרות בונות ומקדמות, כמו גם החשש שהרשעה בדין לא תאפשר לו להמשיך ולשאת נשק ברישיון ועלולה להפריע לו להמשך ניהול חברת האבטחה שבבעלותו, המליץ שירות המבחן על ביטול הרשעתו, בכפוף לעונש קונקרטי חינוכי בהיקף של 160 שעות של"צ.
מהתסקיר שהתקבל לגבי נאשם 2 עולה שמדובר בצעיר, כבן 26, רווק, החי בזוגיות עם חברתו כ-8 שנים, סטודנט שנה ד' לרפואה באוניברסיטת באר-שבע ועובד שם כמתרגל. בנעוריו היה פעיל, תחילה כחניך ומאוחר יותר כמדריך, בתנועת "נוער לנוער", שירת שירות צבאי מלא ביחידה קרבית ועם שחרורו מהצבא החל לעבוד, בעבודה זמנית, כמאבטח בקניון גבעתיים, שם בוצעו העבירות נשוא תיק זה.