מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' דבראשוילי

הכרעת דין

כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של פציעה כשהעבריין מזוין, נסיון תקיפה, איומים והחזקת סכין, הכל בשל שני אירועים מיום 16.3.2009, כלהלן:

אירוע ראשון

הנאשם השליך קרש לעברו של משה אדזיאשווילי (להלן: "המתלונן"), בעל עסק לאביזרי רכב באזור התחנה המרכזית הישנה בתל אביב (להלן: "העסק"), תוך שהוא מאיים כי יבוא לשחוט אותו, הכל על רקע סירובו של המתלונן לתת לנאשם סך של 20 ₪;

אירוע שני

בהמשך, נטל הנאשם סכין מקיוסק הסמוך לעסק, שב לעסק ודקר את המתלונן 3 דקירות בגבו, דקירות בעקבותיהן נפצע המתלונן ואושפז בבית חולים.

הנאשם כפר בכל המיוחס לו, טען כי היה באותה עת תחת השפעת סמים ואלכוהול וכך גם בעת גביית הודעתו.

ראיות התביעה מורכבות ממספר נדבכים:

עדות המתלונן והודעתו במשטרה, בהם פירט את האירועים עצמם, מבלי שזיהה את הנאשם כמבצע העבירות;

עדותו של בעל דוכן סמוך, סימון פיצחזדה (להלן: "סימון"), בעיקר לגבי זיהוי המתלונן את הנאשם כמבצע הדקירה באירוע השני;

הודאות הנאשם הן בשטח, לשוטר איציק דהן (להלן: "דהן") והן בתחנת המשטרה (ת/1).

הגם שאין בכל אחת מהראיות, כשלעצמה, כדי לבסס ממצא מרשיע, שוכנעתי שיש בכל הנדבכים יחדיו כדי להוכיח את אשמת הנאשם מעבר לכל ספק סביר.

א.גרסאות המתלונן

בהודעת המתלונן שנגבתה ביום האירוע, בשעה 19:50 בבית החולים (ת/4), הוא התייחס לשני האירועים, כלהלן:

אירוע ראשון:

נרקומן שהוא לא מכיר, נכנס לעסקו, זרק לעברו מקל שלא פגע בו ואמר שעוד יבוא לשחוט אותו (עמוד 1 שורות 6-10).

האדם היה כה שיכור שהוא כלל לא הבין מה אמר (שורות 18-19 לעמוד 2);

אירוע שני:

אותו אדם חזר, הוא חש דקירה בגב ונפל (עמוד 1 שורות 14-18).

המתלונן ציין שלא ראה את האדם כשנכנס, הוא לא מכיר אותו, לא ראה את פניו ולא זוכר את לבושו, רק יודע שהבחור הומלס והיה כה "מסטול" שכלל לא יכול היה לדבר (שורות 14-18 בעמוד 1 ושורות 1-3 ו- 9 בעמוד 2).