מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' אלקובי ואח'

הכרעת דין (נאשם 1)

על יסוד הודאת הנאשם, אני מרשיע אותו בעבירות הבאות:

א.פריצה לדירה לשם גניבה, לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.

ב.גניבה, לפי סעיף 384 לחוק הנ"ל [2 עבירות]

ג.החזקת כלי נשק, לפי סעיף 144 לחוק הנ"ל.

ד.החזקת רכוש חשוד כגנוב, לפי סעיף 413 לחוק הנ"ל.

ה.גניבה מרכב, לפי סעיף 413ד(א) לחוק הנ"ל.

ו.שינוי זהות של רכב, לפי סעיף 413ט לחוק הנ"ל.

ז.החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א) בצירוף סעיף 7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים.

ניתנה והודעה היום כ"ד אדר ב תשע"א, 30/03/2011 במעמד הנוכחים.

עידו דרויאן, שופט

גזר דין (נאשם 1)

הנאשם הודה היום והורשע במספר עבירות, שכדברי התובעת המלומדת הינן חמורות:

הנאשם פרץ עם אחר לדירה, וגנב ממנה רכוש רב ובין היתר, אקדח ותחמושת שלמרבה המזל נמצאו ונתפסו.

במועד אחר, גנב הנאשם עם אחר לוחית רישוי של רכב, שינה זהות של רכב אחר, וגנב דלק על דרך תדלוק הרכב והמלטות טרם תשלום.

ברגיל, ודאי שצרור עבירות שכזה היה מצדיק מאסר בפועל, אולם התמונה משתנה לחלוטין כאשר מביאים בחשבון שהעבירות בוצעו בשנת 2003, והנאשם לא עבר כל עבירה, מאז סוף שנת 2003 – שאז עבר את העבירות עליהן הוא נותן את הדין היום, וכן עבירות סמים והפרעה לשוטר, בגינן נדון בשנת 2006 בבית משפט השלום בכפר סבא למאסר על תנאי וקנס.

אכן, מוכחים דברי הנאשם, לפיהם נטש לחלוטין את הדרך הרעה בה הלך בנעוריו. כיום הנאשם עובד, מקיים את משפחתו, וככל צרכן סמים לשעבר – נאבק במאבק היומיומי להמנע מסם, בהצלחה מרשימה.

התובעת המלומדת אינה מתעלמת מנסיבות אלו של הנאשם ואף טרחה לציין בהגינותה כי הדחיות בתיק והשיהוי בהגשת כתב האישום לא נבעו ממחדלי הנאשם. עם זאת, טוענת התביעה כי סאת הרחמים תוביל, לענישה על דרך עבודות שירות, וענישה פחותה מכך אינה ראויה.

דעתי היא, שבמקרה חריג זה אין להטיל על הנאשם עונש מאסר ולו על דרך עבודות שירות, וזאת על אף חומרתם של המעשים, הן חומרת כל מעשה לגופו והן הצטברותם יחד:

ערך מרכזי כאן הינו חלוף הזמן, אשר במקרה של הנאשם שימש כדי להוכיח כי אכן המעשה המיוחס לנאשם היה חריג, לא חזר וקרוב לודאי שלא יחזור עוד.

מאינטרס הציבור, הוא להמשיך ולעודד את הנאשם בדרכו החדשה, ולפיכך, אסתפק באופן חריג בעונשים הבאים, אותם מטיל אני על הנאשם: