מ.י. לשכת תביעות תעבורה שפלה נ' בן בסט

הכרעת דין

1.נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של הסעת נוסעים בשכר בניגוד לתקנה 84 א' לתקנות התעבורה התשכ"א-1961.

2.עפ"י הנטען בהזמנה לדין וכתב אישום (הדו"ח - ת/1) – בתאריך 20/04/08 שעה 10:15 בערך, נהג הנאשם ברכב מ.ר. 1005104 ברח' אסף שמחוני פינת כצנלסון בלוד וברכבו שתי נוסעות, ששילמו עבור הנסיעה וזאת מבלי שהנאשם קיבל רישיון לבצע הסעות בשכר.

3.בהקראה טען הנאשם: "לא הסעתי בשכר. נתתי להן טרמפ, לא מכיר אותן. עובד בחברת הובלות לא הסעות".

4.בישיבת ההוכחות העידו מטעם המאשימה השוטר עורך הדו"ח, אלעד אביהו (עת/1), וכן אחת הנוסעות ברכב הנאשם, אינה וולוגבין (עת/2), והנאשם העיד מטעם ההגנה.

5.בעדותו, חזר עת/1 על האמור בדו"ח והעיד, כי הבחין בנאשם נוהג ברכב בו 2 נוסעות שישבו במושב אחורי. הרכב יצא מכיוון תחנת סמים המוכרת לעד מעבודתו. אחת הנוסעת מסרה כי הנאשם לקח אותה מתחנה מרכזית בתל אביב ללוד תמורת 100 ש"ח.

הנאשם והנוסעת השנייה הכחישו.

העד רשם דו"ח (ת/1), דו"ח פעולה (ת/2), דו"ח עיכוב (ת/3) וגבה הודעה מהנוסעת (נ/1).

תגובת הנאשם לדו"ח היתה: "היא לא שילמה לי כלום".

העד נחקר בחקירה נגדית וגרסתו לא הופרכה.

6.עת/2, גב' אינה וולגובין, העידה כי נסעה עם בחורה נוספת מתל אביב ללוד ובחזרה לצורך רכישת סמים. היא לא זכרה האם הנאשם הוא הנהג שביצע את הנסיעה הספציפית מתוך נסיעותיה הנוספות למטרה זו, אך ציינה כי מסרה הודעה במשטרה בגין אותה נסיעה ואישרה שמדובר ב-נ/1 וכי כל האמור בו אמת. העדה סיפרה, כי שילמה לנהג 30 ₪ עבור הנסיעה וכך עשתה גם הנוסעת הנוספת (עמ' 4 ש' 20). היא לא הכירה קודם לכן את הנאשם, וחברה סיפרה לה שהנאשם מבצע "המראות" (נסיעה לתחנות סמים ובחזרה לנקודת היציאה לצורך רכישת סמים- ל.ש.ש.).

בחקירתה הנגדית, התריס נגדה הנאשם, כי בעדותה במשטרה מסרה ששילמה 100 ₪. העדה הכחישה וחזרה על גרסתה כי שילמה 30 ₪. יצויין, כי ב-נ/1 אכן מסרה העדה ששילמה עבור הנסיעה 30 ₪ (ש' 10).

הנאשם גם התריס בפני העדה, כי לקח אותה "טרמפ" ללא תמורה והעדה הכחישה מכל וכל והסבירה, כי לא נסעה לטייל אלא לקנות סמים ובנסיבות אלה, אף נהג לא לוקח נוסעים ללא תמורה.

7.הנאשם שבחר להעיד, סיפר בעדותו כי הוא נהג משאית לפרנסתו ולא מסיע אנשים בשכר. הוא הסיע את העדה ללא תמורה, נתן לה "טרמפ".

בחקירתו הנגדית, סיפר כי הוא גר בסמוך לתחנה מרכזית בתל אביב והוא "הקפיץ" את העדה להוריה בלוד. הוא הודה שלא הכיר את העדה ואת חברתה קודם לכן והתנדב לקחת אותה ללוד ללא תמורה, כיוון שקיווה שיפיק מכך טובת הנאה (עמ' 7 ש' 14).

8.עדות השוטר הייתה אמינה ועקבית ונתמכת בעדות עת/2, שאף היא הייתה אמינה. לעת/2 לא היה כל קשר עם הנאשם למעט הארוע נשוא כתב האישום, ואין לה כל אינטרס בעניין.

גרסת הנאשם, לעומת זאת, אינה ראויה לאמון ונראה כי נבדתה אך על מנת לחלצו מן האישום המיוחס לו.

9. העבירה המיוחסת לנאשם על הסעה תמורת שכר הוכחה כדבעי, מעל לספק סביר ולא נטען ולא הובאה ראיה כלשהי כי הנאשם היה רשאי להסיע נוסעים בשכר.

10.סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני קובעת, כי המאשימה הוכיחה מעל לכל ספק סביר, המיוחס לנאשם בכתב האישום. לפיכך, אני מרשיעה אותו בעבירה של הסעת נוסעים בשכר בניגוד לתקנה 84 א' לתקנות התעבורה התשכ"א-1961.

ניתנה והודעה היום י"ב סיון תש"ע, 25/05/2010 במעמד הנוכחים.