ת"פ
בית משפט השלום רמלה
|
1087-09 , 22627-08-09,
08/07/2010
|
בפני השופט:
עמי קובו
|
- נגד - |
התובע:
מ.י. לשכת תביעות מרחב שפלה - פלילי
|
הנתבע:
משה דוד
|
גזר-דין |
גזר דין
רקע
הנאשם הורשע בתיק זה בהתאם להודאתו בעובדות כתב האישום בעבירות הבאות:
התפרצות למקום מגורים, עבירה לפי סעיף 406(א) לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין").
גניבה, עבירה לפי סעיף 348 לחוק העונשין.
על פי האמור בכתב האישום, ביום 19.1.09 נטל הנאשם את מפתחות ביתו של וולטר ערביד סאלח (להלן: "המתלונן") ללא רשות מארון החשמל שבחדר המדרגות, והשתמש בו כדי להיכנס לדירת המתלונן. בהמשך לכך נטל הנאשם 400 ₪ מביתו של המתלונן.
בהמשך לכך, ביום 11.4.10 צירף הנאשם לתיק זה את ת"פ (רמ') 22627-08-09. הנאשם הודה בתיק זה והורשע על-פי הודאתו בעבירה של הפרת הורה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין.
על-פי האמור בכתב האישום בתיק המצורף ביום 22.1.09 שוחרר הנאשם למעצר בית במסגרת ב"ש 1352/09. על אף האמור בהחלטת בית-המשפט, בתאריך 20.8.09 עזב הנאשם את מקום מעצר הבית על דעת עצמו, ובכך הפר הוראה חוקית.
ביום 30.5.10 צירף הנאשם שני תיקים נוספים. ראשית, צירף הנאשם את ת"פ (רמ') 16494-03-10. הנאשם הורשע בתיק זה על-פי הודאתו בעבירות הבאות:
הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין;
החזקת רכוש החשוד כגנוב, עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין;
החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג-1973.
על-פי האמור בכתב האישום המתוקן בת.פ. 16494-03-10, בתאריך 17.9.09 שוחרר הנאשם במסגרת מ"ת 22645-08-09 בתנאים של מעצר בית מלא ובאיזוק אלקטרוני. כשבועיים לפני ה-4.3.10 עזב את מקום מעצר הבית, וכן לא התחבר לאיזוק האלקטרוני. בתאריך 4.3.10 הגיעו השוטרים לדירה ברחוב מאיר בינט 6 ברמלה, בה שהה הנאשם בניגוד לתנאי מעצר הבית להם היה כפוף. בהמשך לכך החזיק הנאשם בשתי מצלמות דיגיטליות, שני מכשירי 4MP ותעודת זהות שאינה נושאת את שמו, החשודים כגנובים. עוד החזיק הנאשם סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 1.06 גרם.
עוד צירף הנאשם ביום 30.5.10 את ת.פ. 1811/09 (אשדוד), אשר במסגרתו הורשע על-פי הודאתו בעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין.
על-פי האמור בכתב האישום בת.פ. 1811/09, בתאריך 26.7.08 גנב הנאשם תיק בחוף הים באשדוד. בעל התיק הבחין בגניבה והחל ללכת אחרי הנאשם. עקב כך השיב הנאשם את התיק לבעליו.
טיעוני הצדדים
ב"כ המאשימה התייחס לריבוי העבירות בהן הורשע הנאשם. ב"כ המאשימה טען כי הנאשם אינו בוחל בפגיעה ברכושו של אחר ובהפרת הוראות חוקיות על-מנת להשיג את מבוקשו. עוד ציין את החומרה שבעבירות רכוש. ב"כ המאשימה התייחס לעברו הפלילי של הנאשם, הכולל עבירות רכוש עוד בהיותו נער. כן טען כי לנאשם שני מאסרים על תנאי, ואף בהם אין כדי להוות גורם מרתיע עבורו. ב"כ המשיבה טען, כי הנאשם שם לעצמו כדרך חיים פגיעה ברכושו של אחר, התפרצויות וגניבה. לטענת ב"כ המאשימה, הנאשם אינו בוחל בשום אמצעי על מנת להשיג כסף קל למימון הסמים, ואף פורץ לבית שכניו.
לעניין התסקיר שניתן על-ידי שירות המבחן, ב"כ המאשימה טען כי מדובר בתסקיר שלילי, כאשר שירות המבחן התרשם מאדם שקשר עצמו עם חברה שולית עבריינית, ומנהל אורח חיים עברייני.
ב"כ המאשימה עתר להפעיל את המאסרים על תנאי במצטבר, להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי, קנס, פיצוי למתלונן וכן פסילת רישיון הנהיגה ופסילה על תנאי.
ב"כ הנאשם טען כי יש להתחשב בכך שהנאשם צירף את ההליכים המתנהלים נגדו והודה אף ללא הסדר עונשי עם המאשימה. לעניין תסקיר שירות המבחן טען ב"כ הנאשם כי הנטייה למזער את הפסול במעשים הינה תופעה אנושית טבעית. עוד טען כי התסקיר מסתמך ברובו על אבחון קודם, ולא על בחינה יסודית של מצבו הנוכחי של הנאשם. ב"כ הנאשם טען כי יש להתייחס לנסיבות האישיות והמשפחתיות של הנאשם, כפי שצויין בתסקיר. עוד טען כי תסקיר שלילי אינו מחייב ענישה מחמירה. כן טען ב"כ הנאשם כי מדובר בנאשם צעיר בעל סיכויי שיקום גבוהים.