ממן נ' שמאס

פסק דין

בפניי תביעה כספית.

התובע, שהיה בעל מונית שמספרה 7108425 הפקיד את המונית בידיו של הנתבע, אשר עבד על המונית על בסיס יומי על פי אחוזים.

המדובר בד"כ היה בהסדר שהיה נחתם ע"י הנהגים, על פי הסכם עבודה שצורף כנספח א' לתביעה וצויין בו כדלקמן:

"אני מתחייב להחזיר את המונית תקינה כמו שקבלתי וכמובן אהיה אחראי לכל נזק ברשלנות. במידה ואעשה תאונה האחריות תחול עלי ואשא בתוצאות התאונה ותביעות הביטוח וההשתתפות העצמית תופנה אלי. יוצא מאחריות".

אין חולק, כי הנתבע לא חתם על הסכם העבודה אך המונית היתה ברשותו והוא זה שנהג בה.

בנסיבות אלה, אני מתקשה להבין מדוע סבור הנתבע שהמונית נמסרה לו, כי התובע, שלמעשה הינו בעל המונית והפקיד אותה בידיו, צריך להינזק נזק כלשהו היה ומתרחשת תאונה.

אני דוחה כל טענה של הנתבע בהקשר זה, לרבות את הטענה שהושמעה לראשונה ע"י הנתבע בביהמ"ש, כאילו שווי המונית היה 15,000 ₪ בלבד.

בפועל, התרחשה תאונה והתובע הפעיל את פוליסת הביטוח שלו כאשר נגרמו לו שני הפסדים נשוא תביעה זו – האחת, הפסד בגין השתתפות עצמית ואובדן פוליסה בסכום כולל של 5,726 ₪ על פי מסמך הפסדים מיום 14.7.09 של שירביט חב' לביטוח בע"מ, אשר היתה חב' הביטוח של התובע. בנוסף, בגין הוצאות הגרירה שלא שולמו ע"י חב' הביטוח, סך של 330 ₪ אשר שולמו ביום 21.12.

הנתבע, אשר היה מיוצג ע"י עו"ד איוב לידיה, הציג במעמד ישיבת בימ"ש מיום 24.6.13, מסמך שלפיו הוא למעשה שחרר את עוה"ד שלו מיצוג וביקש לייצג את עצמו ונעתרתי לבקשתו, תוך סימון המסמך כמסמך מ/1, ויש לסרוק אותו לתיק ביהמ"ש.

כנגד הנתבע הוגש כתב אישום והוא כפר פעמיים באשמה, אלא שבפעם השלישית, כשהוא מיוצג, הודה בעובדות כתב האישום המתוקן והמשמעות היא שבעצם הנתבע, בניגוד לדברים שאמר בפניי, הודה בחבותו וברשלנותו לקרות האירוע.

זאת ועוד, אם סבר הנתבע שמי מהצדדים שהיו מעורבים בתאונה צריך לשפות אותו על הנזקים שנגרמו לרכב התובע, יכול היה להגיש הודעת צד ג' כנגד אותו נהג.

משהורשע הנתבע על פי הודאתו בביהמ"ש הפלילי ומשלא הגיש הודעת צד ג' כנגד הנהג האחר, קם סעיף 42(א) לפקודת הראיות ויש לראות בנתבע כמי שאחראי לפיצוי הנזקים העקיפים שנגרמו לתובע.

לא מצאתי בהגנתו של הנתבע ממש ודין התביעה להתקבל במלואה.

הנתבע הפקיד סך של 3,000 ₪ בקופת ביהמ"ש.

יש לקזז מתוך הסכום של 7,490 ₪ שנתבעו סך של 3,000 ₪ ועל המזכירות להעביר את הסכום האמור לידי ב"כ התובע, תוך 30 יום.

יתרת הסכום הינה 4,490 ₪, כאשר לסכום זה, שהוא צמוד ונושא ריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, יתווספו הוצאות משפט בגין האגרה הראשונה ששולמה ושכ"ט עו"ד בשיעור של 850 ₪ + מע"מ.

סכומים אלה ישלם הנתבע לתובע תוך 30 יום, שאם לא כן יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק אך הייתי ממליץ לתובע ולנתבע להגיע להסדר תשלומים לאור מצבו הכלכלי של הנתבע.

ניתן בזה פטור ממחצית שנייה של אגרת בימ"ש.

ניתן היום, ט"ז תמוז תשע"ג, 24 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: