מינוף כלל מערכות בע"מ נ' שי שירותים לוגיסטים אס.אל.אס) בע"מ

פסק דין

בפני תביעה שבמסגרתה נתבעים שני סעדים,האחד סעד כספי בסך 35,000 ₪ והשני סעד אופרטיבי למתן צו עשה המופנה אל הנתבעת והמורה לה לשחרר מכולה שהוזמנה ע"י נתבעת.

עובר לדיון בתביעה העיקרית התנהל בפני דיון בעניין צו עשה זמני הדומה במהותו לסעד העיקרי.

בסופו של דבר שוויו הכספי של התיק נמוך,גם המחלוקת העובדתית מצומצמת למדי ולכן ינומק פסק הדין באופן תמציתי ככל שניתן ותוך התייחסות לנקודות הרלבנטיות באמת.

העובדות הרלבנטיות שאינן במחלוקת או שהוכחו בפני

התובעת רכשה מספק בלטביה 3 מכולות,שתי מכולות הכילו מטען של קמח לגביהן הושג ע"י התובעת אישור משרד הבריאות הנחוץ לשחרורן והנתבעת שהיא חברה העוסקת בין היתר בעמילות מכס טיפלה בשחרורן. היות ותהליך השחרור כרוך בתשלומים שונים לגופים שונים וכן בתשלום שכ"ט לנתבעת,הנוהג בין הצדדים היה תשלום מראש לפני השחרור במזומן ובשיקים. אין כל מחלוקת בין הצדדים ביחס לשתי מכולות אלו.

המכולה השלישית התעכבה בגלל תקלה כלשהי הקשורה כנראה במוביל (צים),הגיעה לישראל ואז התברר כי מעבר למטען של קמח,היא מכילה גם מטען של סולת (להלן:"המכולה").

התובעת מסיבותיה לא דאגה לקבל היתר מראש לייבוא הסולת ולכן התעכבה המכולה בנמל עד שניתן ההיתר. נראה כי האחריות להשגת ההיתר רובצת לפתחה של התובעת,גם המחדל באי השגתו והדברים גם עולים ממכתב שנשלח לחברת צים (נספח ב' לתצהיר הנתבעת).

מיום הגעת המכולה ועד ליום מתן האישור חלפו 19 ימים ,העדים לא נחקרו בעניין המחלוקת בדבר אחריות מי לדווח על הגעת המכולה ברם נוכח שאלת הנטלים ונוכח אחריותה של התובעת לברר מתי מגיעה אותה מכולה שממילא התעכבה (שכן מערכת היחסים ביחס להובלה הימית היא בין התובעת לצים) יש לקבוע כי המחדל בגין אותם 19 ימים כולו,נגרם באחריותה של התובעת.

אלא שבין לבין נתגלתה בשעתו בין הצדדים מחלוקת נוספת,התובעת נכנסה למצוקת מזומנים ונזקקה לאשראי,במקביל וכפי הנראה התפתח ויכוח ביחס ליתרות הזכות של התובעת אצל הנתבעת. התובעת לא הוכיחה שצדקה באותה מחלוקת עת טענה שיתרת הזכות היא בין 6000 ל-8000 ₪ ברם אין חולק שהיתה או יש יתרת זכות ולאחר קיזוזים וניכויים (שערכם לא ברור) (ולאחר ששולם עוד תשלום) נותרה כיום יתרה של כ-3500 ₪.

ביום 14.7.10 שילמה התובעת לנתבעת סך 10,950 ₪ מתוכם 7,700 ₪ במזומן והיתרה בשיקים דחויים, הסתבר כי הוצאות האחסנה גדלו בשל העיכוב בשחרור במכולה והנתבעת נדרשה להשלים עוד כ-8000 ₪.

היחסים עם מנהל הסניף החיפאי של הנתבעת התדרדרו וביום 19.7.10 הורתה התובעת לנתבעת להעביר את המסמכים והכספים ששולמו לאחר קיזוז שכ"ט לחברת עמילות אחרת-קרגו.

המסמכים הועברו לקרגו,הכספים לא.

לאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמה הוגשה לבית המשפט תביעה באוגוסט 2010 (מספרה 24100-08-10) ואז נערכה פגישה שבסופה נמחקה התביעה. הצדדים חלוקים ביחס להסכמות אותה פגישה ובאופן מוזר אין שום סיכום או תיעוד שלה,לא בוצעו חקירות עדים מקיפות ביחס להסכמות שהושגו (או ביחס לטענה כי מנהל הנתבעת בסניף חיפה פוטר בגלל הפרשה).

יצוין שעוד קודם,התובעת ומנהלה חתמו (כנראה בחודשים מאי ויוני 2010) על הסכם אשראי עם הנתבעת וכן נמסר כתב ערבות לטובתה.

חברת קרגו אליה הועבר הטיפול לא שחררה את המכולה מהסיבה שלא הועברו לה כספים שנדרשו לשחרורה.

הגם שעד דיון ההוכחות השאירו בערפל הצדדים ובעיקר הנתבעת את שאלת יכולתה בפועל של הנתבעת לדאוג לשחרור המכולה הרי שבדיון ההוכחות הובהר באופן נחרץ שלא הייתה לנתבעת כל בעיה לשחרר את המכולה הן לפני מסירת הטיפול לקרגו והן לאחריה. הדבר היחידי שמנע זאת היתה המחלוקת הכספית,הא ותו לא. הוברר כי התובעת החזיקה במסמכים מקוריים וכי החלפת פקודת השידור בינה ולבין קרגו היא עניין פשוט וישים ומה שמנע את פעולתה הוא העניין הכספי בלבד.

המכולה צברה וצוברת עוד ועוד חובות בשל אחסנתה,נראה גם כי מטען הסולת התקלקל ובדיון הלא פורמאלי שהתקיים בפני במועד ההוכחות (בניסיון להגיע להסדר כלשהו) התברר כי החובות בגין המכולה עומדים כיום על כ-50,000 ₪ וכי מטען הסולת שבה כבר אינו בר שיווק.

דיון

מערכת היחסים בין הצדדים היא מערכת חוזית ולכן עליה ועל הצדדים חלים כללי היסוד מדיני החוזים. עקרונות היסוד הם תום לב בניהול ובקיום חוזה,העדפת קיומו של חוזה על ביטולו או סיכולו,הזכות לפיצוי בגין נזק מול עיקרון הקטנת הנזק ובמקרה דנן גם יישום דוקטרינת האשם התורם בדיני חוזים.