מינהל מקרקעי ישראל/ נ' קבוץ שרית אגודה שתופית חקלאית בע"מ

החלטה

רקע כללי:

לפני תביעה כספית שהגיש מינהל מקרקעי ישראל כנגד קיבוץ שריד, לתשלום הפרשי שומה שהעריך השמאי הממשלתי מטעמה בגין הקצאת מקרקעין.

המחלוקת אשר אני נדרש לה כעת נוגעת לפלוגתא האם השמאות של השמאי הממשלתי מחייבת את הצדדים או שמא במסגרת הגנתה יכולה הנתבעת לחלוק על שמאותו על ידי הבאת חוות דעת מטעמה או על ידי מינוי מומחה שמאי מטעם בית המשפט על מנת שיעריך את שווי המקרקעין?

ברי כי הכרעה במחלוקת זו בשלב זה עשויה לסתום את הגולל על חלק ניכר מהגנתו של הנתבעת.

על פי הנטען בכתב התביעה התובע הקצה לנתבעת קרקע הנמצאת בבעלות קרן קיימת לישראל , בפטור ממכרז, לצורך הקמת תחנת דלק וכן מבני שירות בסמיכות. ביום 1.9.1998 התובע שלח לנתבעת מפרט כספי בצירוף שמאות אשר נחתם על ידי הנתבעת. הנתבעת ניצלה את זכותה להשיג על שומת המקרקעין והשיגה עליה בפני השמאי הממשלתי תוך צירוף חוות דעת שמאי מטעמה. בין היתר טענה הנתבעת כי קיימת תוכנית עתידית להקים במקום מחלף אשר יבטל את הגישה הישירה לתחנה ולכן יש לקחת זאת בחשבון בעת הערכת השומה.

ביום 8.2.1999 הוחלט על ידי השמאי הממשלתי לקבל את ההשגה ולהפחית את השומה אולם זאת בתנאי שהגישה הישירה מהכביש הישיר תבוטל. השמאי הממשלתי קבע בהחלטתו כי במידה והגישה הישירה לא תבוטל תישאר השומה המקורית בעינה. בשלב זה שילמה הנתבעת את דמי החכירה המהוונים בהתאם לשומה המופחתת.

עוד טוענת התובעת כי מאחר והנתבעת בנתה מבנים יותר משהותר לה על פי חוזה החכירה ולכן הוסכם כי תיערך שומה מחודשת. התובעת ערכה שומה מחודשת והפעם הנתבעת לא השיגה כלל על שומה זו בפני השמאי הממשלתי.

התובעת טוענת בתביעתה כי בפועל נותרה גישה ישירה מהכביש לתחנת הדלק ולכן זכאית היא לתשלום הפרשי השומה בהתאם לקביעת השמאי הממשלתי.

הנתבעת בכתב הגנתה מעלה שלל טענות ובין היתר תוקפת את קביעות השמאי הממשלתי. הנתבעת טוענת כי נפלו עיוותים בהחלטת השמאי הממשלתי אשר פורטו בכתב הגנתה.

מכאן עלתה המחלוקת בין הצדדים האם השמאי הממשלתי הינו שמאי מכריע או שמא הנתבעת רשאית להביא חוות דעת מטעמה ואחריה בית משפט יכול למנות מומחה מטעמו במידת הצורך.

טענות הצדדים:

התובע טוען בטיעוניו כי ההליך המנהלי אשר הותווה בהחלטה 798 של מינהל מקרקעי ישראל נותן מתווה כיצד ניתן להשיג על שומה של שמאי מינהל מקרקעי ישראל וזאת על דרך הגשת השגה לשמאי הממשלתי. עוד טוען התובע כי ניתן לתקוף החלטת השמאי הממשלתי על ידי הגשת עתירה מנהלית לבית משפט לעניינים מנהליים בעילות הקבועות בהלכות מתחום המשפט המנהלי.

התובע טוען כי הנתבעת אכן השיגה על קביעות השמאי מטעמה ולאחר שהשמאי הממשלתי דן בהשגה והכריע בה היא לא מצאה לנכון לתקוף החלטה זו בבית משפט לעניינים מנהליים. התובע מעלה עוד טענות הנוגעות לשאלה האם המצאת שומה שונה על ידה מספיקה על מנת שבית משפט יתערב בהחלטת השמאי הממשלתי (לפי העילות מהמשפט המנהלי) אולם אינני מוצא לנכון לדון בשאלה זו בשלב זה שכן היא חורגת מהפלוגתא שהעמדתי לדיון בשלב זה.

התובע טוען כי מדובר בהתקשרות מרצון ולכן משהסכימה הנתבעת לרכוש מרצון בתנאים שקבע התובע, תנאים הכפופים להחלטה 798, הצדדים הסכימו על המנגנון לפיו יקבע המחיר שהנתבעת אינה יכולה בשלב זה לסטות מהסכמתה ולתקוף את החלטות השמאי הממשלתי בדרך עוקפת שלא הוסכם עליה.

עוד טוען התובע כי שומה שלא הוגש עליה השגה הינה שומה סופית שאין להרהר אחריה.

מאידך מעלה הנתבעת בתגובתה טענות לגופו של עניין מדוע לדעתה השמאי הממשלתי טעה. עוד טוענת כי אין פרוצדורה של קבלת השגה על תנאי .

עוד טוענת הנתבעת כי התובעת בעצמה זנחה את ההליך של ההשגה שכן היא מצאה לנכון לבצע שמאות מעודכנת בשנת 2003 באמצעות השמאי גדעון קרול. לכן התובעת אינה יכולה לטעון לתחולת ההליך המנהלי מקום בו היא חרגה ממנו.

הנתבעת מוסיפה כי על פי החלטת השמאי הממשלתי היה על התובע לפנות לשמאי הממשלתי ולערוך שמאות עדכנית במידה והתב"ע אשר הוגשה לצורך הקמת מחלף במקום תתקבל. הנתבעת טוענ תכי התב"ע בפועל התקבלה.

דיון והכרעה: