מינהל מקרקעי ישראל נ' אורי ניסים ואח'

פסק דין

תמצית עניינה של התביעה

1.תביעה זו הוגשה בראשית שנת 2006 על ידי מינהל מקרקעי ישראל על רקע שימוש חורג אשר בוצע לטענת התובע במשק מס' 58 במושב בית עזרא (להלן: "מקרקעי המשק") אשר משבצת הקרקע שלו מנוהלת על ידי התובע. משבצת קרקע זו הושכרה לאגודת המושב על פי הסכם שתוקפו ל- 3 שנים וראשיתו ביום 1.10.02 (נספח א' לכתב התביעה, להלן: "הסכם המשבצת") כשמטרת השכירות המצויינת בו הינה צורכי חקלאות בלבד. הנתבעים הינם חברי אגודת המושב אשר הורשו להחזיק כברי רשות במשק האמור ובכפוף לתנאי הסכם המשבצת.

2.בשנת 2003 לערך הסתבר לתובע כי ובניגוד להסכם המשבצת כמו גם תוכנית בניה שהנתבעים הגישו לאישור התובע, הקימו הנתבעים מבנים נוספים במשק אשר משמשים כחדרי אירוח במסגרתו של עסק המנוהל על ידם במקום (להלן בהתאמה: "המבנים הנוספים", "השימוש החורג"). הקמת המבנים הנוספים והשימוש החורג במקרקעי המשק נעשה, על פי הנטען, ללא הסכמת התובע וללא היתר כדין מהרשויות המוסמכות ויש בו משום הפרה יסודית של הסכם המשבצת ותנאי הרשות שניתנה לנתבעים. מעש זה יש בו אף משום עשיית עושר שלא כדין משעשו הנתבעים שימוש בזכויות בניה לא להם וללא תשלום לתובע כמתחייב. במצב דברים זה, זכאי התובע לטענתו הן לקבלת צו האוסר על הנתבעים או מי מטעמם לעשות שימוש חורג במקרקעי המשק, הן לצו המורה על פינויים של המבנים הנוספים והריסתם כמו גם איסור השימוש בהם, הן לביטול הרשות שניתנה לנתבעים במשק תוך חיובם בפינויו והן לתשלום דמי שימוש ראויים עבור השימוש במבנים אלו.

משלא נענו פניות התובע לתיקון ההפרה האמורה, תובע הוא קבלתם של הסעדים האמורים תוך קביעת חובת הפינוי של המשק כמותנית באי קיומם של החיובים האחרים המבוקשים כאמור. באשר לסעד הכספי, הרי שבעניין זה מבקש התובע היתר לפיצול סעדיו.

תמצית טענות ההגנה

3.כתב ההגנה שהוגש כולל הכחשות גורפות למדי לרבות באשר למעמדו של התובע במקרקעין דנן. עם זאת, מודה התובע כי מטרת השכירות בהתייחס למקרקעין קבועה בהסכם המצורף כנספח א' לכתב התביעה, אלא שלטענתו השתרש נוהג בין הצדדים לפיו האמור בהסכם המשבצת כפוף לשינויים והשימושים המותרים במקרקעין הינם בפועל מעבר לנקוב בהסכם זה. התובע למעשה עושה שימוש לרעה ובחוסר תום לב בזכויותיו ע"פ הסכם המשבצת.

עוד לטענתם, הרשאה אמנם ניתנה להם לשימוש במקרקעי המשק, אולם עסקינן ברשות בתמורה שבלתי הדירה הינה.

הנתבעים מכחישים הנטען בדבר הקמתם של המבנים הנוספים והשימוש החורג המבוצע, כמו גם טענת התובע להפרה יסודית של ההסכם מצידם, קיומו של נזק ממון לתובע ושימושם הם בזכויות בניה השייכים לתובע.

הנתבעים מוחים כנגד הסעדים הגורפים המבוקשים ובסעיף 8 לכתב הגנתם (ובמובחן מהנטען בסעיף 4 לכתב) טוענים הם כי התובע לא נתן להם כלל את רשות השימוש במקרקעי המשק ואף אם נתן הרי שעשה כן בתמורה כספית, ומשכך אינו יכול לבטל הרשות שניתנה.

חרף הכחשת הקמת המבנים הנוספים כאמור, מוסיפים עתה הנתבעים וטוענים כי אלו ברשות הוקמו.

הנתבעים אף חולקים על קיומה של סמכות עניינית לבית משפט זה, לאור צו ההריסה המבוקש.

מהלך בירורה של התובענה

4.הצדדים הגישו עדויותיהם בתצהירים שהוגשו כבר בשנת 2007. מטעם התובע נמסר תצהירו של מר אפי שלמה - מפקח במחלקת הפיקוח במחוז ירושלים, כשלזה נלווים מסמכים המתעדים הן את הסכם המשבצת והן את הקמתם של המבנים הנוספים במקרקעי המשק.

מטעם הנתבעים הוגש תצהירו של הנתבע במסגרתו התייחס לנסיון שנעשה מצידו לקבל היתרים כדין למבנים הנוספים לפנייתו לבית המשפט בעניין זה ולהסתמכותו על המלצות שקיבלו את אישור מועצת ממ"י ועל החלטתה שמספרה 1067 בהקשר זה תוך שהוא מצרף מסמכים רלוונטיים לביסוס האמור בתצהירו.

5.לאחר שנסיון ליישב את המחלוקת לא צלח, וקיומם של מספר קדמי משפט בפני המותב הקודם לחתימה מטה בתיק זה, התקיימה ביום 11.11.10 ישיבה במסגרתה נחקר הנתבע בלבד אודות תצהירו וזאת לאחר שהוסכם על קבלת עדותו של מר אפי שלמה מטעם התובע ללא חקירתו. בהמשך לכך הגישו הצדדים סיכומיהם, אחרון שבהם – ביום 20.1.11.

דיון והכרעה

6.אקדים ואציין כי לא ניתן שלא להתרשם כי בפועל לא עמדו הנתבעים על הכחשותיהם הגורפות בכתב הגנתם. תצהירו של הנתבע כפי שהוגש ונוסח מלמד בסופו של יום על הכרת הנתבעים במעמדו של התובע במקרקעי המשק ובחובתם לקבל היתר כדין להקמתם ולהמשך קיומם של המבנים הנוספים לרבות שימוש באלו.

מכל מקום, תצהירו של מר אפי שלמה מטעם התובע חוזר למעשה על הנטען בכתב התביעה. נספח א' לתצהיר - הוא הסכם המשבצת אכן נושא סעיף מפורש (סעיף 3) בדבר מטרת השכירות של מקרקעי משבצת המושב שעיקרה הקמת יחידות מגורים ושימוש בהן וכן הקמת מבנים משקיים ושימוש באלו כמו גם בשטח העליון של הקרקע לצורכי חקלאות בלבד. הסכם זה אף נושא איסור מפורש על חברי האגודה לבנות בתחום המשבצת מבנה ללא קבלת התובע מראש ובכתב (סעיף 19 א') . הסעיפים האמורים מוגדרים אף כתנאים יסודיים בהסכם על פי הוראת סעיף 24 לו.

נספח ב' לתצהירו של מר שלמה, שהתקבל כאמור בהסכמה, מהווה תשריט המעגן את גבולות משק 58 בו עסקינן ואת מיקומו ביחס לשטח משבצת המושב. יצויין כי בסעיף 7 לתצהירו במסגרתו מפנה מר שלמה לתשריט הנ"ל מציין הוא מפורשות כי החזקת הנתבעים במקרקעי המשק מקורה ברשות שניתנה ע"י התובע בכפוף לתנאי הסכם המשבצת.