אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מזרחי נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה

מזרחי נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה

תאריך פרסום : 16/02/2010 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי חיפה
660-00
17/11/2009
בפני השופט:
מנחם רניאל

- נגד -
התובע:
יוסף מזרחי
הנתבע:
1. כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה
2. משה לוי (נאמן)

החלטה

החייב נתון מאז 2.1.01 תחת צו כינוס, וביום 26.6.02 הוכרז פושט רגל. ביום 11.3.09 הגיש בקשה להפטר מחובותיו, בטענה שהוא עומד בתשלומים החודשיים בסך 200 ₪ ומגיש באופן סדיר דוחות הכנסות והוצאות. הוא עובד כשכיר במשכורת מינימום. החובות שאושרו הם בסך של למעלה ממיליון וחצי ₪ ואין תועלת בהמשך התשלום החודשי. אין לחייב נכסים או הכנסות נוספות והוא נעזר בקרובי משפחתו למימון חלק מהוצאותיו. יש לו חלק בעיזבון אך הסיכויים קלושים שהוא יחולק בעתיד הנראה לעין. למרות זאת, החייב מבקש שמחצית מחלקו בירושה, לכשתתקבל, תועבר לנושים ומחצית להבטחת מחייתו בזקנתו. על כן, בכפוף לקבלת התחייבת עו"ד הוברמן על המחצית כאמור, הוא מבקש הפטר כנגד הכספים שכבר נצברו.

בהחלטה מיום 16.3.09 נקבע הדיון בבקשת ההפטר ליום 10.11.09 (ולאחר מכן שונה ל- 15.11.09) והובהר כי אם קיימים פיגורים בתשלומים החודשיים, לא יהיה מקום לדון בבקשת ההפטר.

בינתיים, הועלה התשלום החודשי ל- 500 ₪, ולאחר מכן ל- 1,000 ₪. החייב לטענתו משלם 500 ₪ ללא פיגורים, אך אינו משלם 1,000 ₪ משום שאינו יכול. זו אינה גירסת הנאמן. בתגובת הנאמן שהוגשה ביום 22.6.09 הוכח כי עד אותו מועד פיגר החייב ב- 3 תשלומים של 200 ₪. בטיעון בפני טען הנאמן שכעת יש פיגורים של 2,000 ₪. ב"כ החייב טען שהפיגור הוא 1,000 ש"ח בגלל שהחייב שילם חודשיים 500 ₪ במקום 1,000, ולא שולם עדיים תשלום נובמבר.

אשר לטענת החייב שהוא מגיש דיווחים סדירים, הנאמן הגיב כי החייב מגיש באיחור דוחות חלקיים, וכך למשל הגיש במאי 09 דו"ח המתיחס לשלושת החודשים הראשונים של 2009, למרות שהיה עליו להגיש, במועד שני דוחות המתיחסים לארבעה חודשים. אף הדוחות שהחייב מגיש, אינם מאומתים, אלא רק על ידי צירוף תלושי שכר. החייב אינו כולל בדוחות תמיכות ואינו כולל ראיה כלשהיא להוצאותיו. תחילה טען החייב שהוא מוציא בדיוק כפי שהוא מרוויח, אך אם אכן הוצאות המגורים שלו ממומנות על ידי קרוביו וחבריו, הוצאה של מלוא הכנסתו בסך 3,378 ₪ על כלכלה , הלבשה ומתנות לאדם בודד היא הוצאה מוגזמת. החייב נדרש על ידי הנאמן להמציא קבלות על הוצאותיו ונענה שהחייב אינו אוסף קבלות על הוצאות בסיסיות. בדוחות שהגיש לאחר מכן עלה סכום ההוצאות על ההכנסות בלי פירוט מקור להשלמת החסר. כמו כן, לא ברור מדוע היה החייב שכיר אצל אחיו ולאחר מכן עצמאי לפי חשבונית מגרושתו ולאחר מכן פוטר, ואחיו דל לשלם את דמי השכירות ששילם כל העת דווקא סמוך לדיון בהפטר. בטיעונו של בא כוחו בעל פה, זכה הטיעון הזה לביטוי שהוא לא ביקש קבלה על כל פלאפל שהוא אוכל, אבל עכשיו קיבל הנחייה לעשות זאת. אני דוחה טענה זו כמתחמקת ובלתי אמינה. אני סומך על ב"כ החייב, שלא רק לאחרונה הנחה אותו לבקש קבלה על כל הוצאה, אלא מייד כאשר קיבל את ייצוגו לידיו, לפני כמה שנים. אם הוא מתלבש בפלאפל, עליו לבקש קבלה על הוצאה זו. אם הוא אוכל רק פלאפל כל יום, הרי כל יום עולה לו הפלאפל כ- 100 ש"ח, והוא יכול בהחלט לבקש קבלה כאשר הוא משלם סכום כזה. העובדה שהוא נמנע מלהמציא קבלות להוצאות המחיה וההוצאות האחרות שלו, מטילה צל כבד על טענתו שהוא נזקק להוציא סכומים אלה.

בינתיים, לטענת החייב, הופסקה עבודתו והוא אינו מקבל קיצבת אבטלה מלאה אלא רק 1,700 ₪ עקב קיזוז של המל"ל. טענה זו לא הוכחה.

אציין, כי בהחלטה מיום 14.9.09 ציוויתי על החייב לפרט בכתב, כחלק מכל דוח על הכנסות והוצאות, מי בדיוק מממן באופן אקראי כטענתו את הוצאותיו, באיזה סכומים ובאיזה מועדים. החייב התחמק גם ממילוי צו זה. כל שאמר הוא שמות של שני אנשים שעוזרים לו, בלי לפרט מתי וכמה, כאילו לא היו הדברים מפורשים בהחלטתי מיום 14.9.09. לפיכך, איני מאמין לחייב שמשכורתו כשכיר, בתקופה שעבד, היא כל הכנסתו ואיני מאמין לחייב שההוצאות שהוא מצהיר עליהן הן כל הוצאותיו ואיני מקבל את הטענה שאלו הוצאות סבירות לאדם בגילו, במצבו המשפחתי ובמעמדו כפושט רגל. אני מקבל את טענת ב"כ החייב בדיון בפני שלא היו הכנסות אקראיות. מכיוון שהחייב עצמו טען שהוא מקבל תמיכות באופן אקראי מחברים וקרובי משפחה, אני מבין את טענת ב"כ החייב שלמעשה ההכנסות אינן אקראיות אלא קבועות.

אני דוחה את טענת החייב שהפגמים בהתנהגותו קטנים לעומת המבט הכולל על שנות היותו בפשיטת רגל. ראשית, אם הפגמים קטנים, אין סיבה שהחייב לא ימנע מהם. שנית, אנו תלויים בדיווחיו של החייב ובראיות שהוא מציג. אם חייב אינו אומר את האמת, ברוב המקרים לא יתגלו הכזבים במלוא החזית, אלא בשוליים, במקומות קטנים שהחייב שכח או לא יכול לכסות כך שלא יתגלו. לכן, העובדה שהחייב נתפס על דברים קטנים אינה אומרת אלא שהוא לא אמין, עם השלכה ליתרת הצהרותיו על הכנסותיו, רכושו והוצאותיו, ואלה כבר דברים גדולים. שלישית, אני מקבל את טענת הנאמן שהחייב קיבל יותר מהזדמנות אחת ויותר משתיים לתקן את מעשיו ודיווחיו.

אשר לעיזבון, הנושא עדיין לא הוסדר. ב"כ החייב טען שההליך מתנהל מימי התורכים ולכן אינו צפוי להסתיים. בבקשתו להפטר טען שהעיזבון הוא כספים המגיעים ממינהל מקרקעי ישראל בכפוף לאישור תוכנית בנין עיר בפתח תקווה. דומה שמינהל מקרקעי ישראל לא היה קיים בימי התורכים. כנראה שבכל זאת יש התקדמות במימוש הירושה. מכל מקום, החייב ביקש להעביר רק מחצית מירושתו לנושיו, שכך יקבלו כ- 1.5% מנשייתם ואת היתרה לשמור לו כפנסיה. לחייב אין זכות לפנסיה. כל רכושו צריך לעבור לנושיו, שממילא מקבלים רק אחוזים בודדים מנשייתם. על כן, אני דוחה את בקשתו שמחצית הירושה תעבור אליו. לכשתגיע ירושה היא תעבור כולה לנושים, ועל הנאמן לפנות לעו"ד הוברמן המטפל בירושה ולבדוק זאת, בנוסף על עיקול במינהל מקרקעי ישראל.

שיקול חשוב לטובת קבלת הבקשה הוא שהחייב מצוי בהליך מזה כתשע שנים. זהו זמן רב, ואילו נהג החייב בשקיפות מלאה ובקיום דקדקני של החלטות בית המשפט, היה מן הראוי להיענות לבקשתו. ואולם, בנסיבות התנהגותו של החייב, ידחה שיקול זה מפני חוסר תום ליבו של החייב (ע"א 6021/06 פיגון נ' הכונס הרשמי). בהקשר זה אתייחס לטענתו של ב"כ החייב שאין להחזיק אותו פיזית בהליך. אף אחד לא מחזיק את החייב פיזית, ואם מישהו מחזיק אותו פיזית, יודיע מי הוא, ואצווה לשחררו (אלא אם יאסר לפי סעיף 179 לפקודה). אם החייב סבור שיש להפסיק את הליך פשיטת הרגל, ללא הפטר, אוכל לשקול זאת, כדי לשחררו מהיותו מוחזק בהליך. להפטר הוא זכאי רק אם נהג בתום לב ומילא בצורה דקדקנית את תנאי פשיטת הרגל.

על פי כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת החייב להפטר. החייב ישלם את התשלומים החודשיים כפי שנקבעו ויגיש את דיווחיו המלאים והמאומתים במועד, שאם לא כן, תבוטל פשיטת הרגל עקב ניצול לרעה. אם ינהג החייב כראוי במשך 9 חודשים ותובטח העברת מלוא כספי הירושה לנושים, אשקול בחיוב את הפטרו.

ניתנה היום, ל' חשון תש"ע, 17 נובמבר 2009, בהעדר הצדדים.

הוקלד על ידי .......

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ