מזרחי ואח' נ' עיריית תל אביב-יפו

פסק דין

פתח דבר

בפני תביעה בסדר דין מהיר לתשלום הסך של 33,009 ₪ אשר על ידי התובעים שבכותרת יוסי מזרחי, וחנן מזרחי (ולהלן: "התובע 1 ו-2" בהתאמה, ולשם הנוחות: "התובעים") כנגד הנתבעת - עירית תל אביב יפו (ולהלן: "הנתבעת"), להשבת סכומים אשר נגבו במסגרת הליכי הוצאה לפועל אשר ננקטו כנגד התובעים דנן ,שלא כדין לטענתם, וכל זאת לגביית חוב על פי פסק דין אשר ניתן כנגדם לתשלום חוב ארנונה.

רקע עובדתי

בשנת 1984 הגישה הנתבעת דנן תביעה בסדר דין מקוצר כנגד התובעים דנן לתשלום הסך של 33,699 שקל - חוב ארנונה לתקופה שחלה בין מאי 1982 ועד למרץ 1984 בגין נכס ברחוב הקישון 56 בתל אביב, אשר היה בבעלות התובעים. התביעה הוגשה לבית משפט השלום בתל אביב ב ת"א 9458/84. (נספח א' לכתב ההגנה).

משלא הוגשה בקשת רשות להתגונן, ביום 26.06.1984 ניתן פסק הדין לטובת הנתבעת דנן (נספח ב' לכתב התביעה).

בפסק הדין נפסק כדלקמן:

התובעים ישלמו לנתבעת, ביחד ולחוד את קרן התביעה בסך 34 שקל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בשיעור של 6% לשנה מהיום הקובע 15.03.1984 ועד לתשלום המלא בפועל.

בנוסף ישלמו התובעים לנתבעת, ביחד ולחוד, הוצאות משפט בסך 5 שקל ושכר טרחת עו"ד בסך 7 שקל בתוספת מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית של 6% לשנה, מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

משלא סולק החוב, עד לשנת 1986, פתחה הנתבעת דנן את תיק הוצאה לפועל מס 01-28671-86-6 כנגד התובעים דנן לגביית חוב בסך 715 ₪.

ביום 29.04.1992, נסגר תיק ההוצאה לפועל, "לבקשת הזוכה".

ביום 19.05.1992 הגישה הנתבעת באמצעות בא כוחה דאז בקשה "להחיות" את התיק בטענה כי החוב לא הוסדר וכי החתימה וכתב היד המופיעים על הבקשה לסגירת התיק אינן של בא כוח הזוכה (הנתבעת דנן) זויפו ככל הנראה. טענה קשה זו לא נתמכה בתצהיר. בעקבות בקשה זו, ומשלא הוגשה לה תגובת התובעים, ניתנה ההחלטת ראש ההוצאה לפועל כתוארו אז כדלקמן: "להחיות את התיק כמבוקש, יתרה בתיק 0".

במאמר מוסגר יוער לעניין הבקשה להחיאת את התיק, כי לא הוכח שבקשה זו הומצאה כדין לתובעים דנן , לכאורה , לא התבקשה תגובת התובעים בטרם מתן ההחלטת ראש ההוצאה לפועל להחייאת התיק , לא הומצאה ולא ניתנה להם ההזדמנות לעתור לביטולה.

בשנת 1997 חודשו ההליכים כנגד התובעים בתיק ההוצאה לפועל עד לשנת 1998. במהלך תקופה זו, עמדה יתרת החוב בתיק ההוצאה לפועל על 0 ₪.

רק בסוף שנת 2004, חודשו הליכי ההוצאה לפועל כנגד התובעים בשנית, ויתרת החוב בתיק עודכנה לבקשת בא כח הזוכה לסך של 3,791 ₪. כן ננקטו הליכי הוצאה לפועל לרבות עיקול כספים על כספי התובע 2.

ביום 25.01.2005 הגישו התובעים בקשה ללשכת ההוצאה לפועל ב"טענת פרעתי", במסגרתה טענו, כי התיק נסגר בשנת 1992 מאחר ואביהם הגיע להסדר עם הנתבעת.

מנגד, הכחישה הנתבעת כי החוב סולק. לאור העובדה שהתובעים לא הציגו על אסמכתא בדבר פירעון החוב כאמור, נדחתה בקשתם בטענת פרעתי בדבר פירעון החוב .

בגין ההחלטה משנת 1992 להחייאת תיק ההוצאה לפועל , הגישו התובעים ביום 30.08.2006 בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב שסומנה: בר"ע 002302/06.

כבוד השופטת יהודית שטופמן, קיבלה את הערעור וקבעה ביום 08.04.2008 כדלקמן:

"החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 28.5.1992 לפיה נפתח מחדש תיק ההוצאה לפועל, בטלה".