מהנא נ' דרפנר ואח'

החלטה

למרות החלטתי מיום 27.10.10, ולמרות שניתנה למערער לבקשתו ובהסכמת המנהל המיוחד אורכה להגשת המסמכים, הגיש המערער רק את הוכחת החוב, ועוד תצהירים שלא הוגשו למנהל המיוחד, ואינם בסיס להחלטה בערעור. לפיכך, אניח שאכן, המערער לא הגיש למנהל המיוחד כל מסמכים נוספים.

אני מקבל את טענת המנהל המיוחד, כי המערער לא המציא לו כל אסמכתאות ו/או ראיה לטענותיו, מלבד תצהיר הוכחת החוב. לא הומצאה ראיה להעברת כספים מהמערער לחייב. גם אם מדובר באב ובנו, הסכומים אינם סכומים המוחזקים בדרך כלל במזומן מחוץ לבנק. גם לאחר הגשת הערעור, הראיות החדשות שהגיש המערער ללא רשות, הן אמירות בעל פה של בני משפחה ומקורבים, ולא ראיות חיצוניות. לא הומצאה ראיה כלשהיא על מקור כספים בסך 370,000 דולר ארה"ב בידי המערער, שהוא פנסיונר של משטרת ישראל. זאת ועוד, יש סתירה בין טענת המערער שעקב הידיעה על היותו של החייב מהמר כפייתי הוא נדרש להבטיח את החזרת הכספים על ידי שיעבוד בפברואר 2004, כאשר השיעבוד נרשם רק בנובמבר 2006, בשעה שהחייב היה שקוע בחובות רבים. כמו כן, מסתבר מתצהיר המערער, שכבר ב- 2004 היה לו חשש כבד שהחובות שצבר החייב יביאו לאבדן הקרקע. כלומר, שגם אם ההסכם נחתם ב- 2004, הוא נעשה במצב שבו לדעת המערער לא היה החייב כשר פירעון ללא נכס המקרקעין המדובר.

לפיכך, בדין דחה המנהל המיוחד את הוכחת החוב של המערער. אני דוחה את הערעור, ומחייב את המערער לשלם למנהל המיוחד הוצאות משפט בסך 3,480 ₪.

ניתנה היום, ה' טבת תשע"א, 12 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: